| אחד האפיונים הוא דווקא כמו בגרמנית - דהיינו הפועל בסוף המשפט. כמו כן, אין חשיבות לסדר המילים במשפט אלא לצורת המילים ולכן לא ניתן לראות דמיון לעברית. בלטינית קלאסית אין כמעט שימוש במילות יחס (ה' הידיעה או ''את'' למשל) וזאת בניגוד לעברית.ברוסית למשל גם כן אין מילות יחס, (שים לב שרוסים מאד מתקשים בשימוש בה' הידיעה וב''את''. יש דבר משותף ללטינית (ולכל השפות הלטיניות המודרניות)ולעברית והוא קיומן של מילים זכריות ונקביות מבחינה דקדוקית, דבר שאין באנגלית. יש מקרים שבאנגלית אין כלל מילים לזכר ולנקבה גם אם הם באמת זכר ונקבה (כגון אצל בעלי חיים). באנגלית גם הפועל אינו משתנה אצל זכר ונקבה בעוד שבעברית ובשפות לטיניות הוא כמובן משתנה (הלך, הלכה, הלכתם, הלכתן וכו') בקיצור - רד מזה, אתה לא צודק. |