  
  
  
|
 |
|
||
  תגובה.ספרטנים.איל קורא (?) |
|||
|
|||
אוי לישראל אם תנהג לפי הצעתך ''ברומא התנהג כרומי''...כי אז יהיה צודק ע'אסן כנפאני מאש''פ (עזה) המשווה ''שאהידים'' מתפוצצים בבתי-קפה עם פעולה צבאית של צ.ה.ל...או שמא הצעתך היא לנהוג באותה דרך?! להיות ''רומאים'' ואז להתאים עצמנו לרומי המזרח-תיכונית, לחבל להתפוצץ ולקטול במתכוון אזרחים?! צבא חסין חסון ועמיד- אינו מהווה בהכרח ''ספרטה'' של כלל המדינה,אך אם הוא מתרכך בהיבט הפרט צפיותיו ודרישותיו - הוא עשוי לאבד יכולת עמידה בתנאי מלחמה רחבה,שהיא משמעותית יותר לעתיד ישראל מאשר פעולה משטרתית רחבה המוצגת כעת ''כמלחמה'' אף שאין להשוותה למצב כזה.... אם ההתרככות וההתפנקות פוגעת בהבנת עצם תפקידו ויעודו של החיל,בסדיר או במילואים מקובלת על ''האיל הקורא''(?) בבחינת בבואת הזמן ופני הדור - צריך לשאול מה יקרה אם צבא לא חסון יפגש בצבא אחר,טנק מול טנק,מטוס מול מטוס אוגדה מול אוגדה.... ולא מסוק קרב נגד קלשניקוב...ככלות הכל זה ולא הפעולה הז'נדרמרית של הימים האחרונים -יהיה המבחן הגורלי העשוי לקיים או לאבד את המדינה ולקראתו צריך להכין לא רק חומר אלא רוח לחימה וקשיות עורף ברמת הפרט. בדברי השונים,כפי שפורסמו בפורום,הצגתי למשל את התמונה הרומית שבמשך שנים ואפילו דורות החזיקה צבא חזק ועמיד.עוד הבאתי כדוגמא את חוסנו של החיל הרוסי מול הגרמני בכל מה שהיה קשור לתנאי הפרט והיכולת לעמוד בתנאים לא נוחים ,או דוגמאת צבא צפון-ויאטנאם מול צבא ארה''ב ולפני כן הויאטמין מול הצרפתים או הסינים מול כוחות האו''ם בקוריאה....דוגמאות יש למכביר, כולל ניתוחים מקצועיים היורדים לרמת הפרט והדרך בה תורמת התרככות אוכלוסיה המשפיעה על הצבא אפילו ל..מפלה... לדעתי שוררת בישראל אמונה שצ.ה.ל הוא גוף כל יכול,המסוגל לספוג מכות ולהתעורר לפעולה כמו ''נחום תקום'' צבאי....הציבור המפונק העייף והנחלש של ראשית המאה הטריה עדיין משוכנע שישראל תחלץ בשלום מכל איום צבאי,שעליונות הלוחם הישראלי אינה ניתנת לערעור,שלישראל יתרונות טכנולוגיים כה מרשימים עד שאף צבא ערבי לא יוכל לה היום, או בעתיד ובמילים אחרות שלעולם חוסן..... זו הערכה שאינה מקובלת עלי.לא רק בשל העובדה שישראל עמדה בסיכון צבאי חמור כשהופתעה באוקטובר 1973 שאז הצליחו צבאות מצרים וסוריה להקיז מדמנו ולמעשה הגענו לקו-הסיום בחוסר נשימה.....אלא גם בשל הערכה שבעוד שהציבור הערבי,הפלסתינאי והאחר,מתחזק ומתרחק מהתדמית המקובלת והחלשה או הנלעגת השגורה אצל חלק נכבד של הישראלים והערבי מפתח כשר עמידה ודבקות במטרה -אצלנו,לא נעים,דואגים לפלא-פונים...או לאספקה שוטפת של מצברי טלפונים כדי שמילואימניקים אומללים,המשרתים רק מעט יותר משבוע!!!!!......יוכלו להתקשר הביתה,מרחק כמה עשרות או מספר קילומטרים בלבד מהבית....אם לוקחים דוגמא טריוויאלית זו,כנקודת מוצא לתרחיש ארועים אפשרי....נשאלת השאלה מה יעשו המילואימניקים במצב מלחמה כוללת,חודש או חודשיים בחזית פעילה,ללא אספקת מצברי פלא-פון,ללא חופשה בבית??? ו...ללא השתתפות ''וועדי הורים'' ושדולות מפונקות שלמעשה...משפילות עד עפר את מקצוע החילות,אפילו כשמדובר בצבא-אזרחים....אם מצב זה עדיף על ''ספרטה''? אינני בטוח בכך ואם דיון כזה מבטא אנאכרוניזם....הרי שצריך לשאול לאן היינו מגיעים,עם ''אנאכרוניזם'' כזה במלחמות 1948 1967 1973 ??? ולא עד לאן נגיע בפעולה הז'נדרמרית של ימים אלה,שבאופן שגוי מוצגת ''כמלחמה''..... | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי