  
  
  
|
 |
|
||
  |
|||
|
|||
ועוד דבר קטן. מה זה בדיוק מגבלת לווה בודד: זו אמצאה של בנק ישראל, אותו בנק שהתעלם מוויסות מניות הבנקים (כן, למפקחת על הבנקים קראו גליה מאור...) ואחר כך, כשהכל התמוטט כולל שיטת הגיזבר שחותם לגיזבר בקיבוצים, והבנקים מתנהגים כנות יענה, המציאו את המושג הזה. זה מושג מטופש, שעושים בו שימוש פוליטי ולא כלכלי. כל המדינה גמרה גם את הקיבוצים, גם את המושבים (להם אחר כך מחקו חובות) וגם את המערכת היצרנית ההסתדרותית. וכי מה הקשר בין חברת חשמל, שהיא חברה בסדר גודל בינלאומי, שיכולה ללוות בחו''ל כל סכום שנחוץ לה, מה הקשר בינה ובין מגבלת הלווה הבודד?. באיזה עוד מדינה קיימת המיגבלה המוזרה הזו? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הלהט של בנימין נתניהו |
|||
|
|||
מה שאמרת לגבי בנימין נתניהו כבר עלה במאמרים אחרים שלי כמו גם נושא הלאמת קרנות הפנסיה. אני חושב כמוך שגלומות במהלכים הללו מטרות אחרות מאשר יעילות וטובת עמיתי (בעלי הבית). אם אתה רוצה את ההוכחה שאני דובר אמת יש לך דוגמה במאמר ''הפרטה ופנסיה ממלכתית'' (דיון 1804) או במאמרים אחרים שלי כאן. גם על המשק ההסתדרותי כתבתי כבר ועל איך המדינה השתמשה במקורותיו (בעיקר בזכות קרנות הפנסיה) לתקציב השוטף. התהליך החל לאט לאט והתעצם. גם התהליך הזה לא היה טהור מאינטרסים לא ענייניים. ראה המאמר ''הרפורמה בקרנות הפנסיה'' (דיון 1649). אין לי נתונים על אם קיימת מגבלת הלווה הבודד במקומות אחרים בעולם אבל היא נראית לי מאד הגיונית כאשר מדובר במשק ריכוזי כמו שלנו. אבל לגבי חברת החשמל אתה כנראה טועה: 1. לא מדובר על פירוק לשתי חברות אלא ליותר, 2. דירוג האשראי של החברה לא ממש טוב בגלל. ''הפרטה ואיכות המים - שוב'' (דיון 1368) מפרט קצת יותר על מה מדובר בקשר להפרטה ופירוק חברת חשמל. על מגבלת הלווה הבוד לפי המגבלה בנק אינו רשאי להעניק ללווה אחד אשראי בגובה של יותר מ- 15% מהונו העצמי. חברת החשמל קרובה מאד למגבלה זו ולכן לא יכולה לקבל אשראי/הלוואה בסכומים שיאפשרו פיתוח וגידול משמעותי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי