|
מ. שרון מיילל על מר גורלו ככותב לא מתוגמל ועוטף את יללתו | |||
|
|||
בגידופים והשתלחות. ''במאמר הזבל '' ''כתבנות כפייתית ורדודה'' ''שהכתבן-הגרפומן הכפייתי הזה'' ''שבריר של תבונה'' ''צרור ההבלים המיגעים'' ''מריחת טקסט הגבבה'' ''שכר אוכל חינם'' ''דיבלול וטימטום הקהל הישראלי'' ''בגבבת ההבלים המתמרחת'' ''השמנונית-אטומה והמעלה גירה הזאת'' ''השירצוני הזה'' ''ראוי לזבל הזה'', | |||
_new_ |
היי, מה ההשתלחות? למה שלא תטרח מעט ותקרא המאמר הנידון? | |||
|
|||
פשוט צריך לקרוא. ואז אולי תגיד, יש! יש ביקום איזה כוח, איני יודע איך לקרוא לו, אולי הסתרא אחרא או איזה שד שלא יהיה, שצריך לברך לכבודו יום יום את ברכת הבוכטות והיוקרה באפס השקעה: ''ברוך המוציא לחם מראשי-כרוב''. | |||
_new_ |
על תופעות קשות ראוי להגיב בשפה צלולה ואף בוטה לעיתים | |||
|
|||
שקט (או עמימות) הוא רפש. | |||
_new_ |
שלא תהיה לעמישים תקווה... | |||
|
|||
ומה יש לו לעשות מלבד לזעוק? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |