| להלן תשובתי לאדם שניסה לשטוח בפומבי גמביט דומה לזה של המגיב כאן, אך בצורה ''נבונה'' יותר:
מר אביעזרי הנכבד, אדוני כותב לו: ''אתה מתעקש שאני ארחם עליך, כנראה..לב''ב פרושו - לא בא בחשבון''. לא ברור לי איזה שד דוחף את כבודו לתת מצג בפומבי של אדם רחום המסייע נפשית ונותן יעוץ לאדם ''בעל בעיות'' שגם דבריו אינם ברורים, כדבריך. וגם להשתדל מאד לתת מצג של נושא שהינו בדומה, כבד מבחינת היבטים פליליים ואחרים, כעניין שוב, איך נאמר, של קאפריזה תמהונית שלי. למשל, אדוני כותב: ''בנסיונך להוכיח אתה כותב ארוך-ארוך-ארוך''. האם אין כאן עור מעט עבה ואולי קורטוב ממזריות, באיצטלה של ''הבנה לכאב האחר בעל נפש פגועה''? דומה גם שאדוני טורח משהו להדגיש שאיני נוקט בשום צעדים, אלא רק ''מחפש סימפטייה, רחמים, מתלונן וכיוצא בזה''. שוב, אדוני באיצטלה של ''ייעוץ רחום בפומבי'' טורח להציג עניין כבד משקל כדבר פרי נפש מפוקפקת. תהיה בריא, והרף ממני. עם ג'נטלמנים מסוג אדוני המשימים עצמם בפומבי כ''חברים דאוגים'' לא צריך אויבים קשים שפגיעתם רעה. הדרך בה אפעל היא עניני. |