|
מר גידעון ספירו -אנא קבל התנצלותי בעניין השיר | |||
|
|||
_new_ |
''בפרץ'' | |||
|
|||
מיכאל שרון בפרץ ובפרץ עמדנו דמומים וחיוורים, עת בנים סוררים נטשונו. וניראה כי כזב ונאוץ צוררים, אל חופים אסורים נשאונו. כי כיהיתם בני, ברזל ולצון, דמים וגבבה הגבהתם. עת הסער סביב יפרוץ ויידום, רכונים ועיקשים נוסיף לכת. תל אביב, 20 אפריל 2002 | |||
_new_ |
מר שרון: ברכותיי | |||
|
|||
אתה כותב שירה! כוונתי היא לא לתוכן המסויים של השיר הזה, היפה כשלעצמו, אלא לעצם העובדה שבימינו המודרניים - או ליתר דיוק - הפוסט-מודרניים, אתה כותב שירה עם משקל, קצב, עם משמעות שאפשר להבין... אין זה דבר של מה בכך - לא בימינו הרעים, ימי עירעור ערכים, והזניית התרבות. | |||
_new_ |
למר פרלמן: תודה. שירת ימינו מתאפיינת לעיתים אכן | |||
|
|||
במגמות הרסנות, גדימה וייסור כלפי רוח האדם. בזמנו כתבתי על כך, ואולי אציג קישורים מהויכוח שהתפתח, או אכתוב מאמר בנושא. | |||
_new_ |
למיכאל שרון ולכולם | |||
|
|||
אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות אשרי הלהבה שבערה בסתרי לבבות אשרי הלבבות שידעו לחדול בכבוד אשרי הגפרור שנשרף והצית להבות | |||
_new_ |
פשטות גואלת; או תמימות קדושה sancta simplicita ? | |||
|
|||
אמירה בה הגיב הפילוסוף ג'יורדנו ברונו כלפי אישה פשוטת-עם שניגשה והשליכה זרד למוקד האש עליו הועלה. זמן רב ''נחקר'' ברונו על ידי האינקויזיציה בשיטות עדינות יותר ופחות, ב''לשכה הקדושה'' ברומא Sant'Uffizio . משהוקרא בפניו גזר-דין המוות בשריפה על המוקד, אמר לשופטיו: ''אולי פחדכם במתן גזר הדין כלפי, גדול מפחדי בקבלי אותו''. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |