  
  
  
|
 |
|
||
  חלום ומציאות |
|||
|
|||
אינני חושב שאלו הם הדברים העולים מתגובתי האמורה, למרות שיש רגליים לסברה שאנשים, על פי רוב, נוטים להצביע מתוך מקדמי סוציאליזציה מסויימת, pear group ופראמטרים נוספים – אלא שבמקרה הישראלי מתבטל חלק דברים אלו על רקע שאלת השטחים ושאלת הדת. הדבר עליו ביקשתי להצביע הוא שלהבנתי רוב הציבור בישראל אינו מעוניין בשינויים בתחומים רבים ומגוונים – בין אם אלו שינויים סטרוקטורליים פנימיים כבמקרה נישואין אזרחיים, גיוס בחורי ישיבה ועוד, או לחילופין בנושאי ''חוץ'' מובהקים כשאלת השטחים. אם תשים לב להתנהלות מפלגות מרצ ושינוי בשאלה הדתית במסגרת הישיבה הקואליציונית, תגלה שפני הדברים רחוקים מלהיות פשוטים, ושברגע האמת מתקיימת נסיגה רעיונית בלתי ברורה. דבר זה גם מתרחש בשאלות חוץ וביטחון עם מפלגות שונות, כשכולן פוזלות לעבר הבוחר שבעצם ובגדול – אינו מעוניין בשינויים דרמטיים, אלא בהמשך סביר של מצב האסקאפיזם האמור. במילים אחרות: דומה כי הכלל המתקיים בתרבות האזרחית בישראל – הן במוסדות השלטון והן בסקטורים אחרים – היא הנטייה לדחות הכרעות לטובת המתנה לשיטת הפריץ והכלב, ולדחיית פיתרונה של בעייה הדורשת פיתרון. מפלגת שינוי לא תעלם מעל פני השטח; אתה אמנם בחוץ, אך את מקומך ימלאו אחרים שיעדיפו להמשיך ולשלם מס שפתיים עבור רצון בשינויים וברפורמות, שלא ממש אמורים להתקיים ברגע המכריע. תופעות אלו, אגב, הינן ארכיטיפיות במהותן, ומתקיימות ברמות שונות גם במדינות מערב אחרות, אלא שנדמה כי השאלות שעומדות ברומו של עולם בדמוקרטיות שונות אינן כה קרדינליות ובעייתיות כמקרה הישראלי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| חלום ומציאות |
|||
|
|||
''שינוי'' זינקה מ-6 מנדטים בכנסת ה-15 ל-15 מנדטים בכנסת ה-16. מה היתה הסיבה, לדעתך, אם לא בדיוק אותם דברים שאתה חושב שאינם חשובים לבוחר הישראלי? מדוע יטרח מישהו להצביע עבור מפלגה שעקרונותיה אינם עקרונותיו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חלום ומציאות |
|||
|
|||
''שינוי'' השיגה מנדטים אלו מתוך מס שפתיים רעיוני של הבוחר הישראלי לשינויים שונים ביחסי חילונים-דתיים, שמאס במצב העניינים הקיים לכאורה; בוחר זה שיער שאדם כלפיד, אשר נתפש כאדם שאינו פוליטיקאי בלבד, יצליח במקומות שפוליטיקאים אחרים נכשלו, כולל מפלגת מרצ. יחד עם זאת ידע הבוחר הישראלי שגם שינוי בהנהגת לפיד תהיה מפלגה 'אחראית', ולא תסבך את המדינה בשאלות מורכבות ומרגיזות שלא נפתרו מיום הווסדה, שפירושם שינוי הסטטוס קוו; דומה כי מבחינה זו ההבטחות הרבות שפוזרו בנושאי דת ומדינה אולי הראו עד כמה יהיה בלתי אפשרי למלאן (אולי בדומה לסדרת הבטחותיו של ג'והן קרי, מועמד המפלגה הדמוקרטית, בוועידת הדמוקרטים בבוסטון). ההצבעה לשינוי היתה במקרה זה עניין של אופנה מאשר עניין של רצון בשינוי של ממש, שהרי דבר אחרון זה כלל אינו רצוי, ואולי אף אינו אפשרי. המפלגות האחרות נמאסו, והתקווה הגדולה לד''ש חדשה נראתה באופק. יש לשער כי שינוי אמנם תקטן בבחירות הבאות, אך כמות הפורשים והמאוכזבים לא יענו על ציפיות אלו שהרגישו כנבגדים בשאלות מהות נשמת אפה של מפלגה זו. המשך הסטטוס קוו, שפירושו המשך המצב הקיים ללא שינויים ו/או זעזועים שאיש אינו יודע מה יביאו בקרבם – הוא המצב הרצוי בישראל של שנת 2004. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי