  
  
  
|
 |
|
||
  לא מסכים כי לא יודע |
|||
|
|||
ההון האנושי שהיגע לארה''ב היו מליוני מהגרים עניים מרודים, שנמצאו בארצות מוצאם בתחתית ושולי החברה, ובוא לחפש תקווה חדשה ביבשת. לא היה להם גרוש על התחת ולא השכלה. כל מדינת רווחה של ימינו היתה כורעת תחת הנטל העצום הזה - אבל ארה''ב רק שגשגה כי נתנה להם לנהל את ענייניהם בעצמם. לגבי מלחמת האזרחים: מלחמה אף פעם אינה מתנהלת על כל שטח המדינה. מלחמה שמגיעה לרבע מהשטח היא מלחמה מחריבה. מלחמה זו כמעט הביאה את הצפון לחורבן כלכלי, ובוודאי שאת הדרום. המערב, ידידי, כלל לא היה קיים בצורה שהוא היום - כלומר, חוץ ממס' עיירות בקליפורניה, שלא היו מחוברות היטב ליתר המדינות (ניו מקסיקו ואריזונה היו שייכות למקסיקו, למשל), ולכן לא היווה חצי או שליש או עשירית מארה''ב - הוא פשוט היה זניח מכדי להיות שותף בלחימה. בתקופת נפוליאון עברה ארה''ב את משבר מלחמת העצמאות שלה, מול יפן היא נלחמה באוקיינוס השקט ומול היטלר בוודאי (והיתה המדינה שנתנה הכל בלחימה -גייסה את כל כולה וכל בחוריה), המלחמה עם השבטים ומקסיקקו גם היא הקיזה דם רב, ויכלה לכל זה בזכות יכולת התעשייה והרוח החופשית האדירה של תושביה, שחיו לא התערבות ממשלתית עד שנות ה 20 של המאה ה 20. בכל מדד של הון אנושי ארה''ב עקפה את ברה''מ, גם כשזו האחרונה שקדה רק על הדימוי התרבותי כחלק מהפרופגנדה הסוציאליסטית: המדע הקדים את רוסיה בשנות אור, מובילת העולם במחקר ופיתוח, הגות, ספרות והמצאת ענפים חדשים של ביטוי ואומנות היתה (ועדיין) ארה''ב. המוביליות החברתית בארה''ב היתה ועודנה גדולה יותר מזו של רוסיה, וכך גם הפער בין שכבות האוכלוסיה קטן יותר. אני מוכרח להודות שאיני מכיר את ספרו של מגד, אבל אם הוא כותב בספרו את מה שאתה אומר, הוא די חריג בניתוחשל האצטקים. אנסה להשיג את ספרו ולקרוא מייד ראשונה, כי יש לי רושם שאולי לא הבנת אותו (ומה הקשר לחבייר סולנה?) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אתה באמת לא יודע |
|||
|
|||
נגיעו לארה''ב מליוני אנשים ללא גרוש על התחת,וחלקם הגדול ללא השכלה אבל אנשים בעלי מוסר עבודה גבוה המחוייבים לתרבות המערב.זה ההבדל בין מהגר עני מאירופה למהגר עני ממכסיקו או אפריקה.הון אנושי איננו כסף ואיננו רק השכלה.השכלה זה רק מרכיב אחד. גם כיום,ארה''ב תעדיף מהגר חסר השכלה ועני מנורבגיה לעומת מהגר דומה מבוליביה או רואנדה.המערב התפתח בגלל מלחמת האזרחים.גל עצום של מהגרים מהדרום ההרוס פנו לעולם החדש במערב.היו שם מינרלים,שטח,הזדמנויות חדשות למכביר... מלחמת האזרחים בארה''ב היא קטטה שכונתית בהשוואה למלחמת האזרחים בספרד או ברוסיה. מלחמת העצמאות של ארה''ב היתה מלחמה קטנה מול אויב במשבר הנהגה טוטאלי,המצוי אלפי קילומטרים משם. נגד יפן נלחמה ארה''ב במרחק אלפי ק''מ מהבית.כנ''ל מול גרמניה.עיקר המלחמה מול גרמניה היה בחזית המזרחית מול רוסיה.אם ארה''ב היתה צריכה להתמודד עם הסד''כ שהופעל מול הצבא הרוסי,המלחמה היתה נמשכת עד עצם היום הזה. כיום המוביליות החברתית בארה''ב שואפת לאפס (אני לא כולל ספורטאים או בדרנים).רוסיה כרגע במשבר כבד ממנו היא מתאוששת.אין ברוסיה אוכלוסיה במצב של השחורים או ההיספנים(ביחס לשאר האוכלוסיה),שלא לדבר על ניצולי השואה האינדיאנית הכלואים במחנות ריכוז בשם שמורות. המדע לא הקדים את רוסיה. בכל מה שקשור לספרות,פיסול,ריקוד,תיאטרון רוסיה עקפה את ארה''ב בסיבוב.התרבות של ארה''ב נראית כמו הקולנוע שלה וכמו רשת הMTV.דוחות כספיים מרשימים,הרבה קליינטים,מסה של יצירה אבל איכות בגובה הדשא. תרבות ארה''ב היא ג'אנק פוד.טעים לאללה אבל זבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עייפת אותי |
|||
|
|||
השטחיות בה אתה מסתכל על הדברים גורמת לי שאני לא יודע מאיפה להתחיל: 1. אין ''עמים עצלנים'', יש ''שיטה שעושה אנשים עצלנים''. בשלטון האוטוקרטי או הסוציאליסטי של אירופה, מקסיקו והרבה מקומות אחרים אנשים לא יזיזו את התחת מעבר למינימום הנדרש. בבואם למקום שמתגמל מאמץ (כמו ארה''ב של המאה ה 19) - הם יתאמצו ויתוגמלו. המקסיקנים בארה''ב לא יותר טובים ולא פחות טובים מהמהגרים האירים, הצ'כים והרומנים הבורים והאגרסיבים ששטפו את אמריקה: בטלנים בארץ מודלתם הדוויה, וחרוצים בארה''ב. 2. כשארה''ב נלחמה בבריטניה, כזכור לך, היתה זו האימפריה שלא שוקעת עליה השמש, בבדידות מזהרת בפסגה, והמרד כולו כמעט נכשל לולא עזרה אינטנסיבית מהצרפתים ומדינות נוספות. מלחמת האזרחים, כפי שכבר ציינתי, הביאה את הצפון להתרוששות, והמיטה חורבן כלכלי על הדרום, שהיה צריך לשנות את כל המשק שלו, וזאת ללא מרבית הגברים שיצאו למלחמה והעבדים שברחו. במלחמות העולם שלחה ארה''ב את הצבא הגדול ביותר לכל החזיתות שנדרשו. אבל נראה לי שאני מדבר אל הקיר - לא יודע באיזה ספר הסטוריה אתה קורא (אם בכלל). 3. ה''דובדבן שבקצפת'' שלך הוא התאור של המוביליות החברתית, וההשוואה הדמגוגית בין הבלט ל MTV - בארה''ב היה כל מה שיש ברוסיה ויותר, מאחר והחופש התרבותי מייצר מגוון אומניות, שחלקן שטחיות ומסחריות, והרבה מהן - כולל סוגי מוזיקה ואומנות רבים מספור, כולל זרמים ספרותיים, ארכיטקטוניים לאלפים - הם ביטוי לנפש החופשית של האדם. המלצה: תחפש בגוגל או בכל מקום אחר תחת הערכים פיסול, ספרות וכו' ותראה כמה אמריקאים מול כמה רוסים תמצא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עייפת אותי |
|||
|
|||
אין עמים עצלנים אבל יש עמים שבהם מוסר עבודה,דייקנות וקפדנות היא עניין תרבותי ללא צורך בתמריץ. המרד כמעט נכשל כי האמריקאים לא היו מאורגנים ולא התכוננו למרד כמו שצריך.בריטניה היתה בתהליך שקיעה,ולא תפקדה לחלוטין תחת ג'ורג' השלישי שהחליט לא לשלוח ספינות לארה''ב כדי לדכא את המרד,בניגוד מוחלט להצעת הצבא.אין ספק שמצור ימי על נמלי ארה''ב היה מחסל את המרד מהר מאד.העבדים לא ברחו.רוב האוכלוסיה השחורה שחיה בדרום לפני המלחמה נשארה שם גם אח''כ וחיה שם עד היום.למה? כי הגזענות בצפון היתה דומה מאד לזו שבדרום,רק התבטאה בדרכים אחרות. הצפון יזם את המלחמה משיקול כלכלי-פוליטי (לכפות את הברית על כולם).בטווח הקצר הפסיד אבל בטווח הארוך הרויח מאד מכך שארה''ב היא מדינה אחת ולא 2. ארה''ב שלחה המון חיילים למלחה''ע ה 2,אבל הקרבות הגדולים,האינטנסיביים והאכזרים התנהלו בחזית המזרחית מול רוסיה.ארה''ב ניהלה כמה קרבות עקובים מדם נוסח החזית הרוסית רק בעימות מול יפן.לאחר 3-4 קרבות כאלה ארה''ב הטילה פצצות אטום על אוכלוסיה אזרחית כי צפי האבידות לצורך כיבוש יפן היה למעלה מ 2 מליון חיילים (לעומת פחות מ 200 אלף חללים אמריקאים בחזית מול גרמניה) כן,התרבות האמריקאית היא תרבות של כמות.זה נכון.הרבה סרטים,הרבה הצגות,הרבה ספרים.... אבל כלכך כלכך כלכך מעט איכות. לא היה ולא יהיה לארה''ב סופר המתקרב לטולסטוי,שלא לדבר על סולוז'ניקין או גוגול. התמונה ביתר תחומי התרבות,דומה למה שקורה בתחום הספרות. גם בישראל,כמו בארה''ב,מתפרסמים המון ספרים (הכוונה ליצירה מקומית) כל שנה.כמעט כולם זבל המהווה בזבוז משווע של נייר. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי