|
אין לי טענה ממשית נגד כך ש''ישראל לא הביאה בפני בית הדין בהאג שום נימוק או הסבר, שום טענה ושום אמירה להצדקת פעולותיה''; אני משער שמדינות אחרות היו מתנהגות בדיוק ב- raison d'être דומה, אך ללא כל הבכיינות והרמיזות של מאחורי הקלעים כבמקרה זה, שכמובן פועלות על רמזים ותחושות בטן שהנה ''העולם כולו נגדנו'', וכי האנטישמיות שבה ומרימה ראש.
הבעייה הישראלית נעוצה בדיסוציאציה הלאומית הנהוגה במחוזות ארץ החלב והדבש, לפיה דחיית התוואי כמוהו כדחיית הזכות לבנות גדר/חומה מכל סוג שהוא על הטריטוריה שלך, ולא היא. זוהי אולי גם הסיבה שמיד לאחר הקראת גזר הדין פתחה ישראל במתקפה שניסתה ליצור טישטוש מכוון בין שאלת הגדר לשאלת התוואי, תוך שהיא משתמשת בחמשת צירי ההסברה שהובאו במאמר.
זוהי גם הסיבה שישראל נתפסת באירופה כמעין קוזק נגזל פאר אקסלאנס, וזהו גם התימהון האירופאי הגדול שכל שאלה בכיוון התוואי בה נבנתה מערכת זו זוכה מיד בישראל לתגובה כאילו המדובר בזכות לבנות גדר או לא. |
טובלים ושרץ בידם
