  
  
  
|
 |
|
||
  בין תפירה עילית לתפירה תחתית |
|||
|
|||
תהום רבה פעורה בין תפירת-תיק שמתבצעת בידי תּוֹפְרָנִית בתוך-ומטעם מערכת המשפט, לבין עלילות-רכילותיות, נחותות ככל שתהיינה, אשר פוליטיקאים נוהגים לרקום ולנסות להלביש זה על זה במהלך מאבקי הכוח ביניהם, כשם שהיו מנסים להלביש לפציינט כותונת-משוגעים בימים האפלים של רפואת הנפש. רע, מר, נורא ובלתי-נסלח הוא כאשר פרקליט או פרקליטה של המדינה נסחפים בתאוות-הרשעות ומתמכרים לה עד אובדן מוחלט של חוש הצדק. רע, מר, נורא ובלתי-נסלח שבעתיים הוא כאשר ההשתתפות באורגיית-תפירת-התיקים היא תנאי יסודי להתקדמות בדרך לאורגזמה המשפטית הגדולה מכולן, זו המובטחת למתמידים שיזכו להגיע לראש הפירמידה. ולעובדות היבשות: מעשה נתעב לא פחות מבידוי ראיות, הוא העלמת ראיות נגדיות. כבר נתגלה לא פעם, לעתים רק כעבור שנים רבות לאחר ההרשעה, שראיות מסוימות אשר די היה בהן כדי לסתור ראיות אחרות שהפרקליטות, מסיבות השמורות עימה, חפצה ביקרן - צצו להן פתאום במפתיע; דבר המתרחש, אם כבר מתרחש, על רקע תסכולי-קידום שהצטברו בבטנו של אחד התופרים ונתרגמו בנבכי נפשו בדרכים עקלקלות ליסורי-מצפון (מעניין מה אומרים על-כך ממשיכי דרכו של זיגמונד פרויד). די אם נזכיר כאן את זיכויים של חברי ''כנופיית מע''צ'' (לא בסופו של יום, כפי שהדבר היה מתבקש אילו לא העלימו המשטרה והפרקליטות את הראיות המזכות ואילולא הלכו אחריהן שבי השופטים התחתונים - אלא בסופם של אלפי ימים אפלים ושחורים הרובצים מעתה ועד עולם על מערכת המשפט, למרות הזיכוי שהוענק לבסוף על-ידי בית המשפט העליון). ורע, מר ונורא שִבעתֵי-שבעתיים הוא ששופטים מסוימים עשו ועושים יד אחת עם הפרקליטות, מסיבות השמורות עימם, ועוזרים לה תוך כדי המשפט ''לתקן'' תפרים חפוזים ורשלניים העלולים להפריע להרשעה. לא פעם יכול אפילו דרדק-משפטי לראות את מבושיו של אותו שופט מציצים מבין השיטין של הכרעת-הדין, לנחש ניחוש נכון מה הן אותן ''סיבות השמורות עמו'' ולהבין בדיוק איך הופך, למשל, שופט צבאי דל מזג שיפוטי ויידע משפטי, לשופט שלום ולשופט מחוזי ואולי בסופו של פז''מ, רחמנא ליצלן, לשופט עליון. אם קפקא קרא לסיפורו המפורסם והמצמרר על אותו איש שהפך לג'וּק '': ''הַגִלְגוּל'' כיצד נכנה אנחנו את הסיפור על ג'וּק שעבר מטמורפוזה והפך לפרקליט או לשופט? הדברים המפורשים והנכונים, לצערי, שכתב אריק - מתארים עד כה רק את קצות המשושים של חרקים אלה, אשר מחמת נקיטה בלשון נקייה כינה אותם רק: ''קוזה-נוסטרה'', ואני בטוח שעוד נכונו לנו גילויים רבים ומצמררים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איך אתה יודע לנקד . לי זה אףפעם |
|||
|
|||
לא יוצא . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי