|
מאמר יפה מאד, גם בתוכן, וגם בגרפיקה המשתפרת. בסך הכל ברור יפה ומובן.
ובכל זאת אני ירוצה לחלוק על עמדתו של נגיד הבנק, על אף שהוא מציג עמדה הקרובה לי הרבה יותר מעמדותיו של נתניהו
הויכוח בין נתניהו לנגיד מתמצה בשאלה האם ניתן להסתפק בצמיחה המונעת על ידי המנועים המתוארים, נכון, בכתבה, ולהתחיל לחלק רווחים למען הבחירות הקרובות, או יש לנצל את עודפי הגביה (או במובן אחר, להפנות חלק מסוים מהמקורות במשק) להקטנת החוב, מתוך המגמה שהקטנת החוב תוביל ליתר צמיחה.
לדעתי שניהם מתעלמים מהשפעת החלטותיהם על התחלקות ההכנסות במשק שהגיע לממדי קטסטרופה - במדינה העומדת לפני מלחמת אזרחים (כן כמו שהיה בארצות הברית לפני 130 שנה (6000 מליונרים ו 6 מיליון עניים...!).
לדעתי המדינה צריכה להתערב ישירות באמצעי מדיניות מקובלים על הכוונת המקורות התקציביים. במקום להקטין חוב ולחכות שהריבית תרד, אפשר לתת מענקים למפעלים שרוצים להשקיע (למשל, מדוע אינטל החליטה לא להקים עוד מפעל כאן?), או להשקיע בתשתיות כתחליף ל BOT שהשתמשו בו בחוצה ישראל (גם זו סוג של הלוואה - לא פחות מאג''ח לציבור!)וכן, גם להשקיע בחינוך, ובשיפור משמעותי במערכת החינוך (ועוד, הגיע הזמן להפנות את כל מענקי הילדים ישירות למערכת החינוך. סובסידיה למצרך ולא לניצרך)
בקיצור העיקר |
