|
ניסיוני שהצטבר עד זמן בניית התאורייה. שהרי התאוריות - כמו האפקט הפוטו אלקטרי, או קביעת cכאינווריאנט (גורם קבוע) אוניברסאלי -מתבססות על ידע ניסיוני, כגון ניסוי מיכלסון-מורלי.
אבל נעשה כאן שימוש בגאומטריה לא אויקלידית למשל, שאינה לכשעצמה אמפירית - אלא שהיא תואמת לעולם, ולכן טובה להגדיר את ''התנהגותם'' של גופים פיזיקליים במרחב חלל/זמן.
איינשטיין הרחיב את היקף הידע האמפירי (למשל ניבויו מה קורה למסה נתונה הנעה במהירויות גבוהות הקרובות למהירות האור). זאת, בלי לערוך בעצמו ניסויים נוספים. הדבר נעשה לא בגלל השגת ידע אמפירי נוסף ותצפית ישירה - שהרי לא יכול היה בזמנו לצפות בגופים הנעים במהירות קרובה למהירות האור (כיום מתאפשר הדבר, באמצעות מאיצי חלקיקים) , אלא עקב אירגון מחדש של הידע הניסיוני הקיים.
בדומה, ציינתי בתגובתי לאורי שאנו יכולים להשיג ידע אודות מערכות וסביבת הפעולה האנושית, ללא תצפית ישירה וללא איסוף ידע ישיר. זאת בהתבסס על ידע אודות מערכות אחרות, שהינו, תחת אילוצים והרחבות נוספות, תקף גם עבור מערכות שלא אספנו מידע ישיר אודותם. זאת עקב ''כלל המערכות הכלליות'' general system theory לפיו קיים דמיון מבנה בין מערכות בתחומים שונים. דרך נוספת להשגת ידע ללא תצפית ישירה היא מתודת ''רקונסטרוקציית המצב'' שהזכרתי אותה.
וכמובן, הדרך העיקרית - אנו כיצורים אנושיים נמצאים בעולם הניסיוני בראש וראשונה, וכל הזמן אנו עורכים תצפיות בנעשה סביבתנו, ומארגנים נסיון זה, תוך הצבת הכללות ושינוי הכללות אלה בעקבות מידע נוסף. ידע זה ישים לגבי תחומים אודותם יש לנו ידע ישיר מועט, אך בעזרת הניסיון הכללי שלנו, וחוקיו שגיבשנו, ובעזרת ידע אנקדוטי בעיקרו מהמערכות ה''חסויות'', אנו יכולים לבנות תמונת מצב מדוייקת למדי על חוקיה, ללא תצפית ישירה. במתודה זו אגב נוקטים מרבית בעלי האוריינטציה הפילוסופית, שגם הכללותיהם מתייחסות ברובם לעולם הניסיוני. |
נושא התצפית הישירה - וודאי שאינשטיין השתמש בידע
