פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 12/07/02 5:24)
ישראל: כפי שהצביע על כך תומס קון בספרו ''המבנה
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 8:02)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של המהפכות המדעיות'', תופעת אינשטיין, איננה ביטוי רק לתהליך של הצטברות ידע, כפי שניתן להבין מתגובתך, אלא תופעה מהפכנית. היא לוקחת בחשבון את הניסויים האמפירים שנעשו לפניו ובזמנו ושקון מכנה ''פתרון חידות'', אך עושה גם קפיצה קוונטית מעבר לכל מה שניתן להתקדם על בסיסם של אותם ניסויים. בכך היא פתחה פתח לסדרת ניסויים אמפריים חדשים ולפיתוחים טכנולוגיים חדשים.
_new_ הוספת תגובה



אורי, המהפכה החשיבתית של איינשטיין
ישראל בר-ניר (יום שישי, 12/07/2002 שעה 9:41)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היתה פחות מהפכנית ממה שנוטים לייחס לו. עמדתו הבסיסית נשענה על ההנחה שאי אפשר לכופף את המציאות כדי שתתאים לתיאוריה (זה מזכיר לך מה שהוא מימינו אלה?), ושאם תוצאותיו של ניסוי עומדות בסתירה לתיאוריה אז התיאוריה היא זו שצריכה ''ריענון''. זו היתה הייחודיות שלו. בסוף המאה ה 19 ובעשור הראשון של המאה ה 20 עדיין היו רבים שהססו לשבור מוסכמות ולהודות שתיאוריות שהיו מקובלות במשך מאות שנים הן שגויות.
מקובל לחשוב שאצל מדענים, ובפרט במדעים המדוייקים, לא ייתכן שתיאוריה הסותרת את המציאות תחזיק מעמד, אבל גם כאן נתקלים ב''מנטליות של אוסלו'' לעתים הרבה יותר קרובות ממה שידוע. היה ליסנקו ברוסיה בשנות השלושים והארבעים, ועוד היום יש מדענים שמנסים ליצור את התהליך של פיצוץ מימני בטמפרטורת החדר
(Cold Fusion). יש עוד הרבה דוגמאות.
_new_ הוספת תגובה



ישראל: לעיתים גם הנחות יסוד ''שגויות'' מובילות להשגת
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 12:11)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ידע אמפירי חדש, שאינו צפוי על פי פרדיגמות קיימות.
דוגמא מובהקת לכך הינן הנחותיו הלמרקיאניות של הסטליניסט הדוגמטי ליסנקו, אודות שינויים בדור יחיד.
עד כמה שהדבר מפתיע, הוא הישיג תוצאות וידע אמפירי תקף ומעניין, שמדענים האמונים על הפרדיגמה הדרויניסטית באופן בלעדי לא היו צפויים להשיג.

בשנים האחרונות, אגב, נמצא ידע אמפירי חדש התואם דווקא את הלמרקיאניזם.
_new_ הוספת תגובה



לאורי: ספרו של תומס קוהן (1962) הינו לדעתי ספר
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 12:32)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מרושע, שכן הוא עוסק בתהליכים הסוציולוגים, לכאורה,
בה קהילייה מדעית עוברת ממחקר פרדיגמתי למהפכה מדעית, תוך שינוי הפרדיגמה ה''תיקנית''. תהליך זה, של מהפכה מדעית, מתואר למעשה כתהליך חברתי/כוחני בעיקרו. כמעט ולא מובלט כאן היסוד שהדגיש קארל פופר, של הפרכת תאוריות קיימות, ודחייתן או שינויין בעקבות ההפרכה, אלא להיפך, מודגש דווקא גורם ההתמדה הסוציולוגי שמאפשר לתאוריות מופרכות ''להשרד'', חרף הפרכות חוזרות ונשנות, עד ''שאי אפשר יותר'', ו''לא נעים'' ו''מביך''.

גישתו של קוהן איפשרה גישות פוסט מודרניסטיות וקונבנציונליסטיות בפילוסופיית המדע, שטענו למשל כי תורת הקוונטים היא אוסף של קונוונציות לשוניות, הרגלי דיבור אודות העולם. אם הכל הולך, כל עוד התהליכים החברתיים בקהילייה המדעית מאפשרים זאת, למה לא?
_new_ הוספת תגובה



מיכאל: כל דבר שבני אדם עוסקים בו הוא גם
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 16:26)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סוציולוגי. מן הסינדרום הסוציולוגי לא ניתן להתחמק. אבל הדגש אצל קון לא היו ההיבטים הסוצילוגיים אלא הקוגניטיביים והיצירתיים של המפעל המדעי בהתפתחותו. רשעות לא מצאתי אצלו, אולי משום שאני רשע לא פחות.
_new_ הוספת תגובה



לאורי: התחמקות? תלוי לאיזה היבט אתה נותן קדימות.
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 16:34)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מיכאל: ''היבט סוציולוגי'' הוא קבוצה חלקית של
אורי מילשטיין (יום שישי, 12/07/2002 שעה 17:46)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היבט מערכתי. בכל מערכת, לא דווקא אינושית ולא דווקא ביולוגית יש שדות ויחסי הגומלין בין השדות יוצרים את התוצאה הסופית. לפיכך ניתן לדבר על ''הסוציולוגיה של החומר''. מכאן שגם ''בהיבט הסוציולוגי'' קון דיבר לענין לא פחות מפופר.
_new_ הוספת תגובה



אורי: הישג אנושי בעל משמעות מתגבר על ה''סוציולוגיה''
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 12/07/2002 שעה 20:55)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סבורתני שתאוריה מבריקה המסבירה באופן
אלגנטי את רוב הבעיות המובהקות הלא פתורות בתחום (כגון הקטסטרופה של הגוף השחור, במקרה של תורת היחסות הפרטית); זורקת לפח ''פילים לבנים'' שהוצבו אד- הוק (כגון הנחת קיום ה''אתר'' כמתווך), ומציבה, עם זאת, עקרונות מתודולגיים כגון עקרון ''תחום האינווריאנטיות''; ועם זאת הינה מדוייקת להפליא, ברמת אנליזה דקה (fine-grained analysis ) , אך שלא גוררת סירבול מערך ההכללות - תאוריה כזאת פועלת, אם להשתמש בלשון בוטה, כדינמיט. תאוריה כזאת ''מתגברת'' על עכבות סוציולוגיות, שכן מדען ורבים מיצורי האנוש, אף אם פיתחו עם השנים מידה של ציניות, מתגלים כסנטימנטליים ללא תקנה, נוכח הישג אנושי בעל משמעות .
_new_ הוספת תגובה



למיכאל: אתה צודק בטווח הארוך. אך לא כאשר
אורי מילשטיין (שבת, 13/07/2002 שעה 13:28)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התיאוריה המבריקה הוצגה לראשונה וסכנה את מעמדם של המדענים הוותיקים והממוסדים. וראה לענין זה את מקרהו של אינשטיין.
_new_ הוספת תגובה



לאורי: מרכיב השרידות עשוי לקזז עצמו, ונשאר ''ההישג''
מיכאל מ. שרון (שבת, 13/07/2002 שעה 15:49)
בתשובה לאורי מילשטיין
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכן יתכן שאיינשטיין והתאורייה שבנה עשויים לסכן את מעמדם של מקצת העובדים המדעיים, אך איום לא פחות מזה, עשוי להיות מוצג מצד מדענים אחרים שינגחו אותם, סביב ההתעלמות מתורת אינשטיין. זאת, תוך יחוס דוגמתיות המנוגדת לערכי המחקר לאותם חוקרים, ולעצמם - מעמד של אינטלקטואלים פתוחים המשקפים ונושאים על כתפיהם את ערכי הקהילייה המדעית, ברוחה האמיתית. העניין לעיתים קצת יותר מורכב, שכן דווקא מדענים מהוללים שמעמדם מובטח, עשויים להרשות לעצמם את ''המותרות'' של פתיחות והתפעלות מהישג, ולהוביל פעם נוספת את הקהילייה כולה. יוצא שנושא השרידות מורכב במקרה זה, הכיווניות בו אינה ברורה, וסביר שניתן לראות בו גורם המקזז עצמו עקב השפעות והשפעות מנוגדות - ולכן גורם זניח. מה נשאר? עצם ההישג, והוא אשר אמרתי.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי