  
  
  
|
 |
|
||
  הספר שקראתיו , זכה לביקורת רבה. |
|||
|
|||
דיון יסודי ומקצועי בתיזה של גריג הוא ענין למומחים ואני אינני כזה מה גם שמדובר בהיסטוריה אלטרנטיבית שקשה להניח שהמומחים יהיו תמימי דעים לגביה. לגבי הנקודות שהעלית גריג מציין כי: א. גם ב 1943 היה רוב הצבא הגרמני רתוק לחזית המזרחית ב. ב 1943 היו ביצורי הגרמנים במערב חלשים בהרבה מכפי שהיו ב 1944. ג. בעלי הברית הפעילו נחיתה אמפיבית גדולה בסיציליה כבר ביולי 43 (עם אלפי נחתות וכו'). ד. ההמצאות הלוגיסטיות השונות (הנמלים המלאכותיים, הטנקים המיוחדים) פותחו מאוחר יחסית לא בגלל מגבלות ידע או חוסר השראה אלא פיתוחם עוכב עד שנפלה ההכרעה לבצע את הפלישה. נקודה שגריג אינו מנתח היא באיזו מידה תרם להצלחת הפלישה הנסיון הקרבי שנרכש בשנת 1943 (כלומר טבילת האש של המפקדים והגייסות, כלי הנשק ושיטות הלחימה). האם שכר הלימוד הזה היה שווה ולו במחיר עיכוב הפלישה בשנה תמימה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יובל ורמי, זה דיון עקר |
|||
|
|||
קל מאוד עם הפרספקטיבה של היום, לנתח ולהציע הצעות מהסוג של ''מה צריך היה לעשות''. כל מיני היסטוריונים וגנרלים של כורסאות מצטיינים בזה. ב 1943 הצבא האמריקאי לא היה מסוגל בשום אופן לבצע את הפלישה לאירופה. רוב הצבא האמריקאי היה נטול כל ניסיון קרבי ממשי ולא היה מסוגל להתמודד עם מכונת המלחמה הגרמנית. בהיתקלות הראשונה בקנה מידה גדול של שריון אמריקאי עם הגרמנים בקסרין בצפון אפריקה האמריקאים הוכו שוק על ירך. הנחתה של כוחות צבא גדולים עם שריון מעבר לתעלה דורש תשתית לוגיסטית אדירה שפשוט לא היתה קיימת. מי שכתב את הספר אליו אתם מתייחסים מבין אולי בהיסטוריה, אבל אין לו מושג מה זה לנהל מלחמה. יש לי כאן מכר ששרת במיפקדה של אייזנהאואר. הוא ביחד עם ג'ורג' שולץ (זה שאח''כ היה שר החוץ במימשל רייגן) שבאו מתעשיית הנפט היו אחראים על הנושא של דחיפת דלק ליחידות השריון של הכוחות הפולשים. היו לי שיחות ארוכות אתו על הנושא, ושמעתי ממנו סיפורים מרתקים. יש לכם מושג כמה דלק צורכת דיוויזיה משוריינת וכמה קשה לספק את זה דרך הים כשאין לך בסיס יבשתי? הם פתרו את הבעיות בסופו של דבר אבל זה לא היה פיתרון של היסטוריונים. ב 1943 העליונות האווירית של בעלות הברית עדיין לא הייתה מוחלטת כפי שהיא היתה שנה יותר מאוחר. לנהל את מיבצע הנחיתה כשהכוחות הנוחתים חשופים להתקפות אוויריות של חיל האוויר הגרמני היה הופך את המיבצע להתאבדות. הבריטים עשו מעין ''חזרה כללית'' בדייפ שם הם ניסו ליצור ראש גשר באמצעות הנחתה של דיווזיה קנדית עם כוחות מסייעים -- מעטים בלבד חזרו משם לספר על החוויות שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעניין אספקת הפלישה |
|||
|
|||
כותב מרטין ואן קרפלד בספרו ''מלחמה ותחזוקה'' כי הפלישה לנורמנדיה סבלה מעודף אספקה ושהיה קושי בתנועת הכוחות בשל הדחיפה המופרזת של ציוד ודלק. ככל הנראה החברים שלך הצליחו מעבר למידה הראויה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אף פעם ''עודף אספקה'' לא הכשיל |
|||
|
|||
מהלך צבאי. פשוט הוא הקל על פריצת הכוחות הלאה והקל על המשך האספקה לימים מועטים שלאחר מכן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוא העסיק את המפקדות |
|||
|
|||
ותקע את הצירים והנמלים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לטענותיך אין ביסוס היסטורי |
|||
|
|||
ולכאתפנה אכתוב על כך בפירוט רב יותר. הלוגיסטירה האמריקנית , ההמצאתיות, התחזוקה, והטכנולוגיה ניצחו את המלחמה, חד וחלק, מול אויב מנוסה יותר ומבוצר במערכי הגנה אדירים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היכן טענתי שהלוגיסטיקה האמריקאית לא היתה |
|||
|
|||
מרכיב חשוב בנצחון? נהפוך הוא. האספקה והלוגיסטיקה לא תקעו צירים, רק הכבידו על נמלים בבריטניה, אבל לא עד כדי הכשלת גילגול במבצע. זו טיבעה של מלחמה. חלק מהאספקה יצא מנמלים ישירות מאמריקה - מנמלי בוסטון, ניו יורק, ניו ג'רסי, ג'קסונוויל, נורפולק ואחרים. הלוגיסטיקה העודפת הקֵלה על מאמץ האספקה השוטפת של כוחות הברית בימים שלאחר הפלישה, ובזה היה ערכה. במבצעים קריטיים מסוג זה נהוג לקחת מקדם ביטחון גבוה, מעל התקן המקובל (יום לחימה x מספר הימים המתוכננים ללחימה), מה עוד שהיתה הערכה מוקדמת שהנחיתה תיתקל בהתנגדות קשה ובאבידות רבות. מכאן שההחלטה לחרוג מהתקן היתה נכונה, גם בדיעבד. בכל מקרה לא היתה בעיה של תיעדוף בין לשלוח לוחמים או אספקה, כי מניין הלוחמים היה סגור וסופי, וכמות האוניות היתה מעל ומעבר. אלפי אוניות השתתפו במבצע ההחפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התכוונתי לטענותיו של ון קרעפלך |
|||
|
|||
כפי שהביאן מושה, ולא אליך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מבקש לתת כבוד לקרעפלעך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק בחורף - בקיץ זה חם מידי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם קראת את ספרו של ואן קרפלד? |
|||
|
|||
גם אני התפלאתי קצת כשראיתי את זה, אבל לא בדקתי במקורות אחרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ואן קרעפלעך הוא שמאלני |
|||
|
|||
עקום פה ואסור לסמוך על דבריו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רמי, פרט שלא זכה לפירסום |
|||
|
|||
ושקשור ללוגיסטיקה היה בכך שהאמריקאים הצליחו להתגבר על הבעיה של אספקת הדלק (מרכיב מכריע כשמדובר בלוחמת שריון) ללא שימוש במיכליות. אחד הגורמים שתרם להצלחת ההטעיה של הגרמנים נבע מכך שהם היו משוכנעים שכל אזור נחיתה חייב לכלול נמל או שהוא חייב להיות בקירבה מספקת לנמל שניתן יהיה להשתלט עליו מהר. העדר מיכליות בצי הפלישה תרם לאמונה של הגרמנים שמדובר בפעולת הסחה בלבד ושהפלישה האמיתית תבוא במקום אחר. שם הקוד שהאמריקאים נתנו לחלק הזה בתוכנית היה פלוטו Pipe Line Under The Ocean --- PLUTO. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי