|
סביר ביותר. אכן, הגניבה במצח נחושה | |||
|
|||
כאילו באקט הגניבה הם מחוקקים חוק כללי - גנוב! | |||
_new_ |
בוא נעשה קצת סדר בדברים | |||
|
|||
הפלגיאריזם הוא הונאה אך לא פשע ואין לבלבל אותו גם עם הפרת זכויות יוצרים. אתה מגזים בשימוש בפלגיאריזם כשיש פרקטיקות כתיבה רבות שמשתמשות בו בהכרח כמו עיבוד של יצירה מקורית. חיזוק האתיקה המקצועית, ולאו דווקא ההגדרות המשפטיות, הוא חיוני בהקשר זה. שקר הוא דוגמא טובה להבדלים בין מוסר וגם אתיקה מקצועית, לבין משפט. שקר איננו עבירה על החוק אלא בנסיבות מסוימות כמו עדות שקר, הונאה או התחזות. אבל שקר ככלל נחשב לפְּסוּל מוסרי, ולעבירה אתית באתיקות מקצועיות שונות. ושמתם לב שהוא לא אסור בעשרת הדיברות? רק הדחה לשקר (''לא תענה ברעך עד שקר''). | |||
_new_ |
עבירה על זכויות יוצרים, בוודאי ללא איזכור המקור, הינה עבירה פליל | |||
|
|||
ית, ומוגדרת בקוד הפלילי. זהו פשע, והשאלה בכל מקרה ספציפי הינה חומרתו (דבר הקובע את חומרת העונש). גניבת קניין אינטלקטואלי, למשל גניבת קונספט או העתקה, אינה עקרונית שונה מבחינת החוק הפלילי, מגניבת רכב. אלא שיש בעיות פרקטיות באכיפת החוק הזה, ולכן קהיליות שונות מציבות אותו ככלל אתי במסגרת הקוד האתי שלהם. אשר להונאה, כאן יש סוגים שונים, כגון לקיחת דבר במרמה, שהינה עבירה פלילית ברת עונשין, ועד שקר לבן - כגון החמאה לבחורה מכוערת על יופייה - שאינו עבירה פלילית. אך שוב, הכל לפי המקרה הספציפי. במקרה שמחמאה כזאת (ומצגים אחרים) נעשית למטרת הוצאת כספים בהיקף ניכר מאותה בחורה ללא מתן תמורה ממשית, או אז יש כאן עבירה פלילית. גם ''לא תגנוב'' הינו חוק מוסרי, שהינו במקביל - חוק פלילי, תוך הפרטה לקטגוריות ספציפיות של גניבה. חז''ל מכל מקום, נתנו בתורה שבעל פה, לעניין זכויות יוצרים מעמד מכריע (למשל - ''המביא דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם'') ראה מאמרי: מוסר, חוק, אמת ומנהג דיון 669 פנייה לנפגע מהפרת זכויות יוצרים http://www.faz.co.il/reply?id=858&rep=13833&... ראה גם מאמרי באתר של יואב יצחק אודות קניין רוחני והמצאתיות (כולל הניספחים)תגובה 13870 http://www.faz.co.il/reply?id=858&rep=13770&... | |||
_new_ |
סביר ביותר. אכן, הגניבה במצח נחושה | |||
|
|||
ואם זה חוק כללי, אז זאת אינה גניבה אלא נורמה! | |||
_new_ |
אכן. מצח הנחושה הופך את הגניבה מעבירה - לנורמה שוררת | |||
|
|||
ומעצים את הפרקטיקה הגנבנית ביד רמה בכל תחומי הרוח, האינטלקט, והתרבות בישראל. מכיוון שאלה מתווים את האקלים הכללי בתחומים מוסדיים רבים אחרים, הרי שנורמת החמס, הנגיסה והנכוס של קניני הזולת גולשת הלאה והלאה. מי אמר שאין במרחבי ההנהגה, הכלכלה, ובצמתות הכוח בישראל, וכן במרחב ההוויה הישראלית - בעייתיות? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |