| 1. כפי שציינתי - יש רופאים רבים החושבים כמוך. הם טועים. לא מדובר בניתוק בין כימיה ופיזיולוגיה. נהפוך הוא. יתכן שמדובר בחיבור שלהם.
כשמדובר במחלות קשות, אפשר שהדיכאון הוא ביטוי לחומרת המחלה, כלומר - יתכן שיש קשר סיבתי בין מצב נפשי לבין פרוגנוזה, אך הוא הפוך מזה שעליו אתה מרמז.
חומרים מסויימים המופרשים על ידי גידולים יכולים לגרום לדיכאון. יתכן שאדם הלוקה בדיכאון ובמחלה ממארת הוא חולה יותר מלכתחילה מאשר אדם שאין לו דיכאון, אבל הדיכאון שלו הושרה כימית על ידי הגידול הממאיר, ולא תגובה רגשית למצבו. אחד החשודים העיקריים בכך הוא Tumor Necrosis Factor=TNF, שהוא חומר חלבוני מזוהה היטב.
2. איידס היא מחלה הנשלטת היטב על ידי תרופות אנטי-ויראליות. בעבר יכולנו לומר די בוודאות שכל מי שהתגלה אצלו איידס ימות בתוך 10 שנים. הטיפול השתפר עד כדי כך, שכיום אין לנו כלל תחזיות. חולה איידס המקפיד על הטיפול התרופתי חי חיים רגילים, ואיננו יודעים לצפות כמה זמן יימשך המצב הזה. הקוקטייל היעיל אינו קיים די זמן כדי שנוכל להעריך עד כמה הוא מאריך את חיי החולים. יתכן שאין הבדל בין תוחלת החיים של חולה איידס מטופל לבין זו של האוכלוסיה הכללית, אבל זו הצהרה קצת מרחיקת לכת. יתכן שבתוך 10 שנים נוכל לומר, לדוגמא, שהטיפול מאריך את חיי החולים ב-15 שנה בממוצע. יתכן שעדיין לא נוכל לקבוע גבול מעין זה, אם ההארכה היא בת עשרות שנים. יודגש שהקוקטייל אינו ''תרופה לאיידס'', היות שהוא לא מחסל את הנגיפים המקננים בתוך תאי הדם הלבנים. במחלות זיהומיות - תרופה היא רק מה שיחסל את הפולש לחלוטין. כיום - חולה איידס המפסיק את הטיפול צפוי להתדרדר. |