  
  
  
|
 |
|
||
  יותר ברור וחד משמעי מזה לא יכול להיות |
|||
|
|||
זהו עיוות של החלטות האו''ם 242 ו-338 עליהם מתבססים ההסכמים בין ישראל למדינות ערב, הסכמי קמפ-דייוויד והסכם נוספים אחרים, אשר גם עליהם חתומה ארה''ב. והנה ציטוט של פרופ' יוג'ין ו' רוסטאו (Rostow), דיקן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ייל, היה תת-מזכיר המדינה של ארה''ב מ- 1966 עד 1969, והמנסח של החלטה 242: ''החלטה 242 התקבלה אחרי מלחמת ששת הימים ב- 1967, וקבעה תבחינים לעשיית שלום בין הצדדים לסכסוך; החלטה 338, שנתקבלה אחרי מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, הפכה את החלטה 242 להחלטה מחייבת מבחינה משפטית, והיא מורה לצדדים למלא אחריה מיד. למרבה הצער, הבלבול חוגג גם ב''חלונות הגבוהים'', בנוגע לכל מה שדורשות החלטות אלו. מדינות ערב העמידו פנים מאז 1967 ששתי ההחלטות הנזכרות ''מעורפלות'', ושניתן לפרשן בצורה ההולמת את שאיפותיהן. כמה אנשי ממשל אירופים, רוסים ואפילו אמריקנים, אִפשרו לדוברים הערבים, בציניות, להשלות את עצמם ואת עמיהם – גם בלי להזכיר את דעת-הקהל במערב – בנוגע למשמעות ההחלטות. גם בין העיתונאים האמריקנים מקובל לכתוב כי החלטה 242 ''מעורפלת במתכוון'', כאילו שני הצדדים חופשיים להסתמך על הפרשנויות שלהם ביחס להוראותיה העיקריות. אין דבר רחוק יותר מן האמת. החלטה 242, שאנוכי, כתת-מזכיר המדינה לעניינים מדיניים בין 1966 ל- 1969, סייעתי לניסוחה, קוראת לצדדים לעשות שלום, והיא מרשה לישראל לנהל את השטחים שכבשה ב- 1967 עד שייכון ''שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון''. כאשר שלום כזה ייכון, ישראל תידרש לפנות את כוחותיה המזוינים מ''שטחים'' שכבשה במלחמת ששת הימים – לא מן ''ה''שטחים, וגם לא מ''כל'' השטחים, אלא מחֵלק מהם; שטחים אלה כללו אז את מדבר סיני, את הגדה המערבית, את רמת-הגולן, את ירושלים המזרחית ואת רצועת עזה. זכות ההתיישבות של היהודים בא''י שממערב לנהר הירדן אינה ניתנת לערעור את השאלה הלוהטת של ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית בתקופת הכיבוש יש לראות מזווית-ראייה זו. המנדט הבריטי הכיר בזכותו של העם היהודי ל''התיישבות צפופה'' בארץ, כלומר, בכל שטח המנדט. נקבע כי ייתכן ש''תנאֵי המקום הקיימים'' יחייבו את בריטניה הגדולה ''לדחות'' או ''לעכב'' התיישבות יהודית בשטח שהוא עכשיו ירדן. הדבר נעשה ב- 1922, אבל זכות ההתיישבות של היהודים בארץ-ישראל שממערב לנהר הירדן, כלומר בישראל, בחבלי יהודה ושומרון, בירושלים וברצועת עזה, לא ניתנה לערעור. זכות זו מעולם לא בוטלה, וגם לא ניתן לבטלה אלא במסגרת הסכם שלום מוכר בין ישראל לשכנותיה. וייתכן שגם לא במקרה כזה, נוכַח סעיף 80 של מגילת האו''ם, ''הסעיף הפלשתינאי'', שקבע כי ''לא יתפרש דבר מדברי הפרק הזה כאילו הוא בא לשנות שינוי כלשהו בזכות מזכויותיהם של מדינות או עמים כלשהם, או בתנאיהן של התעודות הבינלאומיות הקיימות''. ממשלות מסוימות נקטו עמדה לפיה ההתנחלויות היהודיות בחבלי יהודה ושומרון הן בלתי-חוקיות על-פי אמנת ז'נבה מ- 1949, העוסקת בזכויותיהם של אזרחים הנמצאים תחת כיבוש צבאי, בנימוק שאמנה זו אוסרת על הכובש להציף את השטח הכבוש באזרחיו. הנשיא קרטר תמך בעמדה זו, אבל הנשיא רייגן חלק על דעתו, ואמר במפורש כי ההתנחלויות חוקיות, אלא שיש לעכב הקמת התנחלויות נוספות מפני שהן מהוות מכשול לתהליך השלום. אולם כמה אמירות ומעשים של ממשל הנשיא בוש (האב) בשאלה הערבית-ישראלית, ובייחוד נאומו ההרסני של מזכיר המדינה ג'יימס בייקר ב- 22 במאי 1989, הסגירו דחף עז להתחמק מן ההחלטות כפי שנדונו וכפי שאומצו לאחר ויכוחים, ולהעניק לערבים את כל השטחים שבין קווי 1967 לבין נהר הירדן, לרבות ירושלים המזרחית. ממשל בוש (האב) ראה כנראה בחבלי יהודה ושומרון וברצועת עזה שטח ''זר'', שלישראל אין כל תביעה ביחס אליו. אלא שליהודים עומדת הזכות להתיישב שם בדיוק כשם שיש להם זכות להתיישב בחיפה. חבלי יהודה ושומרון ורצועת עזה מעולם לא היו חלק מממלכת ירדן, וניסיונה של ירדן לספח חבלים אלה לא הוכר בעולם, והיא כבר זנחה אותו. שני חבלי ארץ אלה הם חלק משטחי המנדט שעדיין לא הוקצו לירדן, לישראל או למדינה כלשהי, והם נושא לגיטימי לוויכוח. זכות ההתיישבות של היהודים בחבלי יהודה ושומרון הואצלה להם על-ידי אותם הסעיפים של כתב-המנדט שמכוחם התיישבו היהודים בחיפה, בתל-אביב ובירושלים לפני הקמת מדינת ישראל. כתב-המנדט על ארץ-ישראל נבדל במובן חשוב אחד משאר כתבי המנדט של חבר הלאומים, שהיו משטרי נאמנות למען האוכלוסייה המקומית. כתב-המנדט על ארץ-ישראל מכיר ב''קשר ההיסטורי בין העם היהודי ובין ארץ-ישראל, המשמש יסוד לבנות מחדש את ביתו הלאומי בארץ הזאת'', והוא נועד לשם: ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, בתנאי מפורש שלא ייעשה שום דבר אשר יפגע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הבלתי יהודיות הנמצאות בארץ, או במעמדם הפוליטי של היהודים וזכויותיהם בכל ארץ אחרת.'' | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי