  
  
  
|
 |
|
||
  המאמר רצוף באי דיוקים הסטוריים חסרי בסיס |
|||
|
|||
למרות שאני מניח שאנחנו נסכים בדעות הפוליטיות שלנו ברובן, הרי שמאמרך רצוף בהנחות יסוד שגויות וייחוס להרצל דברים שלחלוטין אין בו. עם כל הכבוד העצום ל חוזה המדינה ומייסד ההסתדרות הציונית תאודור הרצל הרי שקשה לייחס לו ולו במקצת ממה שייחסת לו במאמרך: א. הרצל בכלל לא ראה את הזכות של העם היהודי על ארץ ישראל כזכות מרכזית בשיטתו. הרצל חי באירופה בתקופה בה מתחילות התנועות הלאומיות להקים מדינות והיהודים החלו להפוך ממיעוט בין מיעוטים בקיסרויות השונות ובמיוחד באוסטרוהונגריה למיעוט לאומי בתוך רוב לאומי דבר שהביא להתנכלות אליהם כזרים. גם האמנסיפציה שהשלתה תחילה כי היהודים יוכלו להפוך לחלק מהלאום הכללי ולהתחבר עם הציבור הכללי על ידי התבוללות והמרת דת הולידה בעקבותיה עליית שנאת ישראל מסוג חדש גזעני הטוען כי היהודי הוא רע לא רק בגלל דתו אלא בשל דמו ולכן לא יועילו נסיונות התבוללות. כל זה הביא את הרצל למסקנה כי אין עתיד בטוח ושקט ליהודים במדינות הלאום המתעוררות האירופה והוא החל לחפש דרך להוציא את היהודים ממדינות הלאום של האחרים ולהקים מדינה יהודית משל עצמם. לא דווקא בארץ ישראל , תחילה חיפש בארגנטינה שם החלה התיישבות קולוניאלית אך עד מהרה בעיקר עם הקמת ההסתדרות הציונית והתחברותו לחובבי ציון הרוסים המסורתיים כי העם לא יהגר בהמוניו לחבל ארץ אחר מלבד לישראל ולכן , טקטית, החליט לנסות ולהקים את מדינת היהודים בארץ ישראל. כאשר הוצעה לו אוגנדה על ידי הבריטים , לא הסס כלל והחליט כי למרות התנגדות הציוניים המסורתיים מרוסיה יש לקבל זאת לפחות כ''מקלט לילה'' - ואח''כ מי יודע מה יקרה. ארץ ישראל שימשה להרצל אמצעי להבאת יהודים למדינה היהודית ולא מטרה של גאולת הארץ. ב. לגבי הקמת הצבא - כאן הטעות היא גדולה הרבה יותר . הרצל לא חזה התנגדות ערבית למדינה היהודית. זוהי השלכה אנכרוניסטית שלך המצב שהחל בעקבות מלחמת העולם הראשונה אז החלו האיפריות הקולוניאליות להחלש דבר שגרם התעוררות והתנגדות מצד הילידים הנשלטים על ידיהם. הרצל שנפטר הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה (1904) עדיין חי בעולם בו ההשתלטות הקולוניאלית היתה כרוכה בחשיבה כי הילידים מקבלים בברכה את התרבות והשלטון הארופאי המציל את הפראים מחרפת הבערות ונחשלות ומקדמת אותם אל העולם המודרני (דבר שאגב לא היה רחוק מן האמת, אלא שביחד עם המודרניות הביאו הארופאים גם את תפישתם הפוליטית אותה חיקו המקומיים שזרקו אותם משם באמצע המאה העשרים). הרצל לא צפה התנגדות מצד ערביי הארץ שהיו אז מספר זניח של כפרים עלובים החיים במערות ובחורים , להיפך, הוא דווקא ציפה לתשואות תודה מצד המקומיים על היהודים שיבואו לישראל וייבנו אותה וכך תפותח הארץ כלכלית וחברתית לטובת כל תושביה. בחזונו של הרצל היו מגיעים לארץ מיליוני יהודים והאוכלוסיה הערבית היתה הופכת למיעוט קטן וזניח (ההגירה הגדולה של הערבים לארץ ישראל החלה רק לאחר פיתוח הארץ על ידי היהודים וביתר שאת בזמן הבריטים). הרצל כמו שאר בני זמנו לא ראה בקולוניאליזם דבר רע או מסוכן ולכן גם הצבא שעליו כתב לא היה צבא לצורך מלחמה במקומיים אלא צבא סמלי שנועד להגנה כללית. בספרו מדינת היהודים הוא מקדיש לענין הצבא שלוש שורות ותו לא. ''מדינת היהודים אמורה להיות מדינה ניטראלית, אין היא זקוקה אלא לצבא קבע (זאת אומרת לא גיוס כללי ה.ה.) - אמנם מצוייד בכל אמצעי הלחימה המודרניים- לשמירת הסדר לפי החוץ וכלפי פנים'' להרצל תפקיד שאין לו שני בהתעוררות הלאומית היהודית המודרנית והתנועה הציונית. ומקום של כבוד בתולדות האומה לדורותיה ובכל זאת אין לייחס להרצל מה שאין בו. הרצל היה יהודי חם ואוהב עמו , אך חסר קשר אמיתי למסורת ישראל ולארץ ישראל שהיתה אז שממה אי שם בלבנט הרחוק והמפגר , הוא חיפש פתרון פיסי לעם היהודי ולא גאולה רוחנית. הרצל סיים את תפקידו בהסטוריה היהודית כשהוא רושם בה פרק שלא יימחה. ויהיה זה אנכרוניסטי לנכס לו תפיסת עולם של שלהי המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת לתפישותיו שהיו חדשות ומהפכניות לתקופת זמנו - המאה ה19. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סקירתו של בן כנען מדויקת ונכונה |
|||
|
|||
יכול אדם לתמוך או להתנגד למדיניות הממשלה הנוכחית. ( מהי בדיוק?) הניסיון לתלות תמיכה או התנגדות לשרון בהרצל הוא דמגוגיה לשמה. ''הוא חיפש פתרון פיסי לעם היהודי ולא גאולה רוחנית'' אומר לנו בן כנען. זה נכון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, מיליותיך כדורבנות בגלגלי המפריזים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| המאמר רצוף באי דיוקים הסטוריים חסרי בסיס |
|||
|
|||
הרצל שאב את רעיון ''המקלט ללילה'' מנורדאו ובהחלט לא ראה את ארץ ישראל בתחילה כמקום היחיד להצלת העם היהודי. אך חשוב להבין מה הניע אותו לקבל את הצעת אוגנדה או רעיונות לגבי השטח בארגנטינה; החשש מההתנגדות הטורקית להקמתה של מדינה יהודית והאנטישמיות הגוברת. הרצל לא השתמש כשדן בבעיה הערבית בשאלה הערבית, אלא, בהתנגדות הילידים המקומיים, לכן רבים נוטים לראות את הרצל כחסר ראיה בנוגע להתנגדות הערבית. בכל מקרה, הציטוטים הקיימים בנוגע לצבא ככוח מגן מצויים בכתבי הקונגרס הציוני וביומני הרצל נוספים. לנוחיותך תוכל לקרוא חלק מהם בספר של בנציון נתניהו, ''אבות הציונות'', בפרק הדן על הרצל. הגאולה הרוחנית עליה אתה כותב, הייתה חלק ממשנתו ההרצלית ובקרוב אפרסם מאמר הדן ביהדות וההתעוררות הרוחנית עליה כתב הרצל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי