  
  
  
|
 |
|
||
  גישה אלימינטיבית (סלקנית/מאיינת), מושכת אש |
|||
|
|||
והוקעה מצד שונאי ישראל שרק מחכים לאושר מסוג זה (למה עלינו לנגן להם ''מוצרט'' של ביטויי גזענות ושנאה יהודיים), ומבחינה פרגמטית - מיותרת לחלוטין. שכן כשקיימת שנאה, ערבי לא ישוש לגור בסביבה לא ידידותית, וגם היהודי לא ישוש להתגורר בסביבת שכנים אנטישמים ערבים. ואם ובמידה ובמקומות בהם אין שנאה, מה הבעייה? לשם מה לתת לגיטימציה למגמות סלקנות/איון באמצעות הצהרות? שהרי ממילא לא קיימת כאן בעיה מבחינה כלשהי (למשל מצב אפשרי של התישבות גורמים שוליים ונמוכים תרבותית ערבים חד-סיטרית בישוב אחר, באופן המגביר מאד את הפשיעה). ואם אין כאן בעיה כלשהי, לשם מה הצהרות סלקניות, הנשארות במישור ההצהרה? עידוד מגמה סלקנית הינו מבחינת חרב פיפיות המעודד שנאה בין-תרבותית ושנאה בין קבוצות אתניות, כמו גם שנאה כלפי פרטים כאלה ואחרים (שנאת מזרחים, שנאת אשכנזים, שנאת חרדים, שנאת חילונים, שנאת אינטלקטואלים, שנאת אינדיוידואלים, שנאת מעשנים ושנאת רוכבי אופניים ועוד כהנה וכהנה, בחברה היהודית גופה. אף אדם העמל לקיומו, כולל עובדים אינטלקטואליים (וגם יזמות כלכלית, גם המצאתיות ולמעשה כל יוזמה יצירתית/שכלית היא עבודה אינטלקטואלית), לא יוכל להסכים לגישה המשניאה אדם, ולמעשה שוללת את זכאותו לפרי עמלו כדין ומפחיתה מזכאותו להתקיים בכלל, תוך נרגנות אטומה ושוללת (פיחות אונטולוגי), בגלל גורמים לא רלוונטיים ומעבר לשליטתו: כגון העובדה שהוא ממוצא אירופי, או מזרחי, או כל דבר אחר שאינו קשור לתוצרי עמלו והשקעת מאמציו, והשולל ושונא מראש כל גילוי אישיותי והוויתי/עצמי שהתפתח עם השנים, כגון סגנונו ההבעתי/רגשי . ואם מדובר במתן הכשר לבריונות, הרי שאנו חוזרים לתקופות קמאיות עריצות של מלחמת כנופיות בוזזים זו בזו בהם לא נותר לאדם מרחב נשימה והתפתחות, פרט למאבק השרדות יום יומי וחרוף ברוח שמתאר הפילוסוף האנגלי תומס הובס בן המאה ה- 17 בספרו ''לוויתן'' - מלחמת הכל בכל. התרבות החלה להתפתח עם כינון מוסד החוק ואכיפתו. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי