|
יש לי כמה השגות על דבריך.
1. הנטייה להאשים ציבור שלם ברצח של יחיד מוטעית והיא כלי במערכת של מאבק פוליטי רדוד על שלטון ומנעמיו. הייתי מציע לך לא לפול במלכודת הזו. מי שרצח את רבין הוא יגאל עמיר. מי שלא הסכים עם דרכו של רבין היא מרבית העם. לאחר הרצח הנתעב קם אותו מיעוט שדרכו של רבין היא דרכם, וניסה להלביש על רצח האיש את ''רצח הדרך''. זו כמובן דרך דמגוגית להשגת מטרות פוליטיות.
2. הויכוח מזמן אינו על ''ארץ ישראל השלמה''. עקרונית אני מוכן לקבל כל פיתרון אפשרי, גם כזה המוותר במודע על טריטוריה.
אולם בוא ונאמר שנצא הלילה מיהודה שומרון ועזה. ייפסקו הפיגועים? יהיה שלום? לא תהיינה יותר מלחמות עם הערבים?
ואסיים במספר מלים מתוך שיר לחג השבועות הבא עלינו לטובה, שיר שנכתב טרם קום המדינה: ''סלינו על כתפינו ראשינו עטורים, מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים. מיהודה, מיהודה ומשומרון, מן העמק מן העמק והגליל....'' |
מסקנה נכונה מנקודת מבט שונה
