|
לא מעניין כלל את מרבית הקהל, והוא לא היה מקבל דקות שידור די רבות (משהו כמו 3 דקות ביום האירוע) לולא אירוע ברנבוים. לכן הסיבה היא לא כי הישראלים אוהבים לירוק בפרצופים של אחינו, אלא להיפך, יש חדשות רק כאשר אחינו יורקים לנו בפרצוף.
לכן, הגעתו או הגעתו של מסטסלאב רוסטרופוביץ' היא בכלל לא היתה ''אישו'', בטח כאשר קולו לא נשמע כלל, לא עכשיו ולא בעבר. בנסיון למצוא את סיבות אי הגעתו של רוסטרופוביץ' לירושלים, לא איתרתי כל מידע ברור. מכאן שבודאי זו לא היתה פעולת מחאה נגד הכיבוש. פעילות כזו גם לא קשורה ל'רקורד' שלו.
מסטיסלאב רוסטפוביץ' דווקא זכור לי כאוהד חם של ישראל בשנים שלאחר 67' ביחד עם אנשי המוזיקה הישראלים (כמו יצחק פרלמן ו.... זובין מטה, כששלמה מינץ החל להציץ) שכבשו את העולם. אליהם הצטרפו גם מוזיקאים יהודים כמו אייזיק שטרן, ברנשטיין ואפילו ארתור רובינשטיין הזקן תמיד. |
נדמה לי שטקס חלוקת פרס וולף
