|
למנהיגיו במידה הראויה להם.
מנהיגות שלא יודעת למשל לתת דוגמא אישית, אל תתפלא אם יורדים לחייה , ומציקים לה. דוגמאות לא חסרות.
מנהיגות שפונה לעם ואומרת משהו , ועוד לפני שסיימה להגיד את המשפט , ברור שהדברים נאמרו לצורך אמירה ותו לא. אז איך אתה רוצה שהציבור ייתייחס לזה ? רק בבוז , כי הציבור כנראה בריא יותר ממנהיגיו.
המנהיגות כיום מייצגת את הממוצע של הבינוניות ומטה, אז אין פלא שכולם מזנבים בה.
היו מנהיגים , שגם אם מררו את חייהם, וביקרו אותם , כיבדו אותם על דרכם ואמונתם במה שהם עושים.
ייתכן והבעיה נעוצה בכך שהנהגה אצלנו היא קריירה ולא שליחות. אם היא הייתה שליחות אותה האנשים המתאימים היו הולכים לבצע קדנציה או שתיים ואח''כ חוזרים לעיסוקיהם , וזאת הייתה הנורמה, היו מגיעים לעמדות הנהגה אנשים מתאימים יותר.
כאשר ניהול עינייני המדינה זו קריירה , אין מה להתפלא שאלה העוסקים בכך, מתעסקים רוב זמנם בביצור מעמדם האישי, או בשרידותם האישית כמו שמילשטיין אוהב להגיד. כך שהזמן שנותר להם להקדיש לעניין אותו הם מנהלים שואף לאפס במקרה הטוב. |
גטניו היקר - אתה מעל לסיסמאות. החברה הישראלית
