|
ומאחר ודרושה התערבוות כלשהי, כזאת או אחרת, נשאלת השאלה איזה אופי תישא התערבות זו.
כאן עולה שאלת המנהיגות. האם אלה שיבחשו בקלחת ובצלחת יהיו בעלי אינטרסים אישיים , שיעשו יותר לכיסם ולביתם מאשר לטובת הציבור (בצורה בוטה כמו שנעשה במשטרים מסויימים בדרום אמריקה - או בצורה יותר מעודנת ופחות בולטת כפי שנעשה אצלנו), או אנשים שיגיעו לקדנציה או שתיים, שלא מתוך אינטרס אישי (זאת אומרת כאלה שאינם זקוקים לפרה השלטונית לצורך קיומם היומיומי) וראייתם תהייה ראיה רחבה יותר , של מה שהם צריכים לנהל.
הצבור מבדיל מהר מאד בין שני הסוגים של המנהיגים, ומתייחס בהתאם. לראשונים לא ירכוש אמון כלל , ובכלכלה , למידת האמון שיש לצבור במערכת יש השפעה מכרעת על התנהגות השווקים.
דוגמא שהוכיחה את עצמה הייתה פרנקל. גם אם הצבור בחלקו לא אהב את מדיניותו, וביקר אותה, היה ברור שכאשר הוא מוביל מהלך הוא מתכוון לכך, והוא יילך בדרכו.הציבור רכש אמון למנהיגותו הכלכלית, והוא הצליח לבצע את מדיניותו.
תפקידה של מנהיגות כלכלית הוא בין השאר להקטין ולצמצם את גורמי אי הודאות הקיימים, או בלשון אחרת לשמור ככל האפשר על היציבות, שהיא המצע שעל גביו היוזמה הפרטית מוכנה לקחת סיכונים, להשקיע, ולהביא לצמיחה במשק.
מכל הסיבות שמניתי לעיל, אין הדיבורים על מנהיגות בלבול ..... ללא תועלת , אלא הכרח של כאן ועכשיו. |
הדיבורים על מנהיגות כלכלית הם בבל''ת מזיק ביותר
