| קודם כל להחלטות או''ם אין תוקף משפטי-מדיני מחייב. רק מועצת הבטחון מקבלת החלטות לפעולה. זה נכון שלמדינה קשה להאבק נגד החלטות או''ם, אבל זו רק שאלה של איזה מחיר אנחנו רוצים ויכולים לשלם. בינתיים יותר מחצי החלטת או''ם בשלושים השנים האחרונות היו נגד ישראל, תופעה מוזרה ומוקיונית. שום החלטה מהחלטות אלה לא בוצעו ולא נתקבלו על ידינו, כי יש להם ערך הצהרתי ומדיני בלבד.
החלטת האו''ם על בית לעם היהודי בא''י,פלסטינה חייבה את בריטניה רק משום שבריטניה הודיעה שהיא תבצע כל החלטת או''ם שתתקבל בעניין. תיאורטית היא יכלה לסגת מהסכמתה, אבל בשיקלול האינטרסים שלה היא כמובן החליטה לבצע את החלטה במועדה.
מאחר שישראל הכריזה והצביעה בממשלה על קבלת כמה מהחלטות האו''ם (כמו 242) אז הרי שהיא מחוייבת מדינית מטעם עצמה ללכת למהלכים מדיניים, לפי פרשנותה את ההחלטה. וישראל כבר הלכה בכיוון הזה, מול מצרים וירדן ואפילו מול הפלסטינים.
דבר נוסף, כל ההחלטות של ''חבר הלאומים'' ונציגיהם בועדות השונות ושל האו''ם ונציגיו בועדות השונים, תקפות ומחייבות את מי שרוצה לחייב אותן. מי שלא רוצה לקבל, לא יקבלן. אבל אם אתה עומד על עקרון ראשוניות ועליונות החלטת עצרות האו''ם במקום אחד, אתה מחייב את עצמך לקבל כל החלטה שהיא, גם אם היא נוגדת את השקפתך.
לכן, אני מצידי אומר שהאו''ם כיום הוא לא רלוונטי לענייניה של ישראל באופן שאינו יכול להוות מערכת המלווה תהליך שלום בנאמנות לכל הצדדים. האו''ם עבר תהליך של שינוי לכל ההסטוריה שלו, ומזה עשרות שנים הוא אנטי-ישראלי קיצוני. האו''ם רלוונטי רק לגיבוש קואליציה אנטי ישראלית. |