| האם הוצאת מפלגות ניאו נאציות מחוץ לחוק בגרמניה או הגבלת תנועות בעלות גוון נאצי היא פגיעה בדמוקרטיה? שהרי ניתן לטעון כך, משום שיש כאן פגיעה ברצון חלק מהבוחרים. יש להגביל גורמים העשויים לנצל את עקרונות הדמוקרטיה כדי לפגוע בה. זאת ועוד, בודאי שיש להגביל גורמים החותרים תחת עצם הקיום של מדינת הלאום היהודי, שהרי קיומה של מדינה והקיום הפיזי של מרבית אזרחיה הינם תנאי הכרחי לכינון מערך שלטוני/חברתי כלשהו בה.
לא מעניין אותי כלל מי הוא זה המתריע על האיום למדינה, למשטר הדמוקרטי הנוהג בה, ולעקרונות האוטונומיה שהיא מגינה עליהם: המתריעים יכולים להיות מבחינתי חרדים, מתנחלים, שמאלנים רדיקלים, פשיסטים, או חברי איגוד הגמדים הישראלי: לכל אדם זכות להאמין בחדרי ליבו במה שירצה, ותהיה אמונתו ביזרית ככל שתהיה, כל עוד אין היא באה לידי ביטוי ניזקי במישור הציבורי: משטרת מחשבות הינה ענינה של מדינת האימים המתוארת ב- 1984 של ג'ורג' אורוול, ובוודאי אינך חפץ בכך. במישור הציבורי, כמו גם במישור התעסוקתי או הכלכלי/משקי באים לידי ביטוי המכנים המשותפים הרציונליים בין הבריות, המאפשרים קיום הדדי סביר, ללא זיקה לאמונות ולאתוסים של הפרט המסויים. נגיד הפאד אלן גרינשפן הגדיר את חוק המספרים הגדולים, לפיו, עקב מספרם הרב של האנשים בעולמנו, לכל מערך אמונות, יהיה ביזרי ככל שיהיה (כגון שמטריות רוקדות פולקה בצוותא בחצות ) תמיד תמצא קבוצה כלשהי של בני אדם שיאמינו בה. אז מה? אם אין הדבר גורר פעילות נזקית במישור הציבורי או הכלכלי, אז מה בכך? אל לך להיות חסר סובלנות כלפי אנשים מסויימים על בסיס אסטטי (למשל אנשים בעלי זקנים שחורים הנוהגים לעשות תשליך ולהתעטף בתפילין מידי פעם), או על בסיס אחר כל עוד אינם מסכנים בפועל את האוטונומיה האישית שלך.
אל לך לשלול טענות נכונות שהם מעלים, רק משום שאתה שולל את אישיותם , אורחותם, או מראם האסטטי. הן פשיסט, הן גזען, הן גמד, ואפילו רדיקל שמאלני, עשויים להעלות מידי פעם טענות נכונות. את אלה יש לשקול לגופן ולא לגופו ומחשבותיו הכמוסות של הדובר. |