|
מונופול על שום שייכות פוליטית. כבר אמרתי שעבריינים עשויים להציג את עניינם כפוליטי ולעשות ''קולות פוליטיים'' להסיח הדעת מהעבריינות. אותי זה כלל לא מרשים. עבריינות היא עבריינות. אבל איני מחבב במיוחד את אלה שמציגים עצמם כנקיים מכל חשד, בתוקף כיסופי שלום למיניהם. למשל חברי אירגון שלום שקרנות אירופיים תובעים אותם על מעילות בכספים (כגון, אירגון פרקליטו של ברגותי), הם עבריינים, כשפוליטיקת והמיית השלום היו כלי לקידום עבריינות וגניבות. גם במרכז פרס לשלום יכולים לשבת גנבים ועבריינים.
כך, אדם יכול להיות לבן, אשכנזי משכיל וליברל, וגם בעמדת מפתח שילטונית או אדמיניסטרטיבית או אקדמאית או למשל בלשכת העיתונות הממשלתית (ואפילו לעשות קולות של ביטחוניסט) ועדיין עבריין כבד, זו בדיוק הנקודה! |
אמרתי מיהו, בשלב מוקדם. לא חרצתי דין. ואין לעבריינות
