|
ארגנטינה, מדינה אשר בורכה במשאבי טבע ומאוכלסת בעיקר במהגרים יוצאי אירופה (מהסוג שהצליחו במדינות הגירה אחרות ובראשן ארה''ב), נהרסה מבפנים על ידי מערכות שלטון שבהן השחיתות היתה לנורמה, כך שניצול של מעמד גבוה או משרה בכירה לקידום עצמי ולהתעשרות היה למקובל וכמעט מובן מאליו.
מדינה שבה כל המנגנונים רקובים, נדונה להתמוטטות. מבחינה זו, אין משמעות לדיונים המלומדים של הכלכלנים, האם המדיניות הכלכלית שננקטה בשלב זה או אחר של התהליך היתה נכונה או שגויה. כאשר הציבור יוצא מתוך הנחה ששוחד, כזב והטעיה הם אמצעים מקובלים בסקטור הציבורי - ולכן גם ביחסים בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי - אזי גם מדיניות נכונה ואף מבריקה, לא תצליח למנוע לאורך זמן את תהליך ההידרדרות הבסיסית.
אנו צריכים ללמוד היטב את הלקח מארגנטינה: מערכת שבה שקר, כזב, שוחד ו''מכירת לוקשים'' לציבור, הם דרכי פעולה שגרתיות, לא תתקיים לאורך זמן. היא תתמוטט בסופו של דבר, למרות יתרונותיה והפוטנציאל שלה. למרות הצטברות של עדויות ברורות להתפשטות הריקבון במערכת השלטון בישראל, המערכת עצמה מעמידה פנים כאילו הבעיה אינה קיימת. |
תבכי, ועוד איך תבכי
