|
אני מסכים אתך שיש מקום לדיון רציני במצבה של | |||
|
|||
מושה הנכבד: תיאוריך את תחלואי מערכת המשפט שלנו מסתכמים למעשה בשניים: א. חוסר יעילות. ב. יחס מפלה. ניתן כמובן לדבר על חוסר היעילות ועל הסיבות לכך - בהן סיבות אובייקטיביות (העדר תקציבים למשל) וסיבות סובייקטיביות (ניהול לא ראוי, כוח אדם לא מתאים וכו' וכו'). אלא שנראה לי שתחושת הצדק - שלך ושל כולנו - מתקוממת כמובן דווקא לנוכח היחס המפלה. הדיון בסוגיית היחס המפלה יכול להכיל ספרים רבים וקשה לצמצמו למשפטים בודדים. ישנם סוגים שונים של אפלייה על פי חיתוכים שונים. כך למשל ישנה אפלייה לטובה (פרוטקציה) ואפלייה לרעה. ישנה אפלייה על בסיס קבוצתי ואפלייה על בסיס אישי. כדוגמא לאפלייה על בסיס קבוצתי, אין ספק שהאפלייה של הערבים - או בני כל מיעוט אחר - לרעה היא רעה חולה ובושה למדינה, ויש להדביר אותה בכל מקום ובכל הכוח. אבל חייבים להבין שאפליית מיעוטים היא מסוג הרעות החולות שלא ניתן למגרה באיבחת חרב. זהו תהליך אבולוציוני. כדי להאיץ את התהליך החשוב הזה יש לפעול בכל הרמות - חינוך, חקיקה, תקשורת, הסברה וכו' וכו'. אבל תהיה זו צביעות להתעלם מכך שהיחס המפלה כלפי המיעוט הערבי תלוי גם במצב הסכסוך הישראלי פלסטינאי האופף אותנו. יש לקוות שמינוי השופט ג'ובראן לבית המשפט העליון היא סנונית המבשרת את בוא האביב. לסיכום סוגיית האפלייה על בסיס קבוצתי של המיעוט הערבי כדאי להבין שבית המשפט העליון - מה לעשות - גם הוא הינו תבנית נוף מולדתו וגם הוא איננו פועל בתוך ואקום. רצוי שבית המשפט העליון יוביל את המחנה, אלא שגם בית המשפט העליון מודע לכך שאם - תוך הובלת המחנה - הוא יתרחק ממנו יתר על המידה, הוא עלול להתנתק ממנו. הוא שאמרנו: אבולוציה. דוגמא נוספת לאפלייה על בסיס קבוצתי היא אפלייה לרעה של מיעוטי היכולת. כל מי שבא ויוצא בהיכלי המשפט מכיר את חוק הטבע הקובע שהעוני הוא פשע (תרגום מאנגלית). אדם שאיננו יכול לשכור לעצמו עורך דין יקר - ומתוקשר כדבעי - מעטים סיכוייו לקבל את יומו בבית המשפט. אילו הזדמנת לבית המשפט העליון היית נוכח בדיונים בתיקים בשיטת הסרט הנע - שתיים שלוש דקות לתיק - למתדיינים שהם עמך, לעומת דיון בכובד ראש - לפעמים ימים ושבועות - למתדיינים סלבריטאים או עשירים שמטבע הדברים שכרו לעצמם עורך דין - מתוקשר היטב - מן השורה הראשונה. אבל נדמה לי שתחושת הצדק מתקוממת במיוחד כאשר האפלייה בבית המשפט היא על בסיס אישי, כלומר כאשר שופט מסויים מפלה - לטובה או לרעה - בעל דין מסויים המתדיין מולו. כמדומני שבניגוד לאפלייה על בסיס קבוצתי, ניתן לומר על שופט המפלה על בסיס אישי שהוא שופט מושחת. שופט שאינו פוסל עצמו מלדון בתיק שבו אחד מבעלי הדין (או עורך דינו) הוא חברו האישי - הוא שופט מושחת. שופט שאינו פוסל עצמו לדון בתיק שבו הוא חושש מנחת זרועו של אחד מבעלי הדין - הוא שופט מושחת. שופט שאינו פוסל עצמו מלדון בתיק שבו יש לו עניין אישי לסגור חשבון ישן עם אחד מבעלי הדין - הוא שופט מושחת. שופט שאינו פוסל עצמו מלדון בתיק שיש לו עניין אישי בתוצאה הסופית של פסק הדין - הוא שופט מושחת. מערכת משפטית שאיננה דואגת בחריצות להוקיע ולהקיא מקירבה שופטים מושחתים - היא מערכת מושחתת. ועוד לא אמרנו דבר על הדוגמא הרעה שמערכת משפטית מושחתת נותנת למערכות שלטוניות אחרות. | |||
_new_ |
איך תופסים שופטים מושחתים? | |||
|
|||
אני ראיתי פעם פעמיים בעתונות על שופטים זוטרים שנתפסו על משהו. ידוע לך על שופטים אחרים? | |||
_new_ |
איך תופסים שופטים מושחתים? | |||
|
|||
מי שיחפש באופן שיטתי באינטרנט יכול להעלות בחכתו מקרים לא מעטים - לאו דווקא של שופטים זוטרים - כמו, למשל, במקרים המתוארים באתר הזה: http://lawfactor.com/ | |||
_new_ |
אישי וקבוצתי במשפט | |||
|
|||
בתחום המשפט אין הבחנה אמיתית בין אפליה קבוצתית לאפליה על בסיס אישי משום שלא קבוצות אלא יחידים מועמדים למשפט ומקור האפליה הוא ברוב המקרים קבוצתי. שהרי ברוב המוחלט של המקרים אין הכרות אישית מעבר לשטחית ביותר אם בכלל, בין השופט לבין הנתבע. | |||
_new_ |
אישי וקבוצתי במשפט | |||
|
|||
אכן ברוב המקרים אין קשר אישי בין השופט לבין אחד מבעלי הדין. אלא שקיימים מקרים - לרבות בבית המשפט העליון - שבהם שופטים אינם נרתעים לדון בתיקים למרות הזיקה האישית. ובעניין רגיש זה - העדפת מקורבים - מספיקים מקרים בודדים כדי לפגוע אנושות במוסד כולו. וכאשר פרנסי המוסד הזה חוטאים - הם עצמם - בהעדפת מקורבים, ברור שהם מתקשים ליזום פעולות לביעור הנגע הממאיר הזה, שלא לדבר על הדוגמא המשחיתה שהם נותנים בכך לכפופים להם. | |||
_new_ |
האפליה המגזרית מתבטאת בשוני | |||
|
|||
בין עונשים על אותה עבירה כאשר יש נטיה ברורה להחמרה כלפי ערבים לעומת יהודים, כלפי עניים לעומת עשירים וכיוב'. | |||
_new_ |
האפליה המגזרית מתבטאת בשוני | |||
|
|||
האפלייה איננה מתחילה בשלב הענישה אלא הרבה לפני כן: בהחלטה להגיש - או לא להגיש - כתב אישום, ולפעמים עוד קודם לכן: בהחלטה לפתוח - או לא לפתוח - בחקירה. | |||
_new_ |
ייתכן, אבל זה לא מדיד | |||
|
|||
למיטב ידיעתי נעשו מחקרים המורים על אפליה בין מגזרים בנושאי העונש. האם יש מחקרים על אפליה בשלבים המקדימים? | |||
_new_ |
ייתכן, אבל זה לא מדיד | |||
|
|||
ישנו מאמר של פרופ' גביזון על האפלייה - והסיבות לה - בשלבי הטיפול בתיקים בפרקליטות (והפרקליטות, כידוע, ממונה על המשטרה בכל הנוגע למדיניות חקירות). אני חייב לחפש את המאמר ולהקליד את החלק הרלוונטי (כי הוא נמצא בנייר פיזי). | |||
_new_ |
אני מסכים אתך שיש מקום לדיון רציני במצבה של | |||
|
|||
אני מבין שדרך הנאורים היא תמיד לדבר על אפליית ערבים, אז אולי הפעם נדבר על אפליית חרדים | |||
_new_ |
נו, דבר, ספר לנו על זה | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |