| אתם לא לוקחים משהו בחשבון.
אמנם נכון - לא רצוי שאנשים יחיו יחד אם אחד מהם מאוד לא רוצה לחיות יחד.
מצד שני - גם מאוד לא רצוי שאנשים ייפרדו. יש בגירושין קריעה שאינה טבעית, במיוחד כשמדובר בילדים.
בנוסף - קורה לא פעם ולא פעמיים שבני אדם מתגרשים ואחר כך מתחרטים, רק שעד שהם מתחרטים כבר מאוחר מדי לחזור.
לכן יש הגיון בחוקים שמקשים על הגירושין.
בקניה, המקום שבו התחתנתי, יש חוק בריטי ישן שאוסר על גירושין בשלוש השנים הראשונות לנישואין. אני אכן התחרטתי על הניואין בשנה הראשונה, קיבלתי רגליים קרות ונבהלתי - כמו שקורה בהרבה זוגות טריים (לא מזמן היתה סטטיסטיקה על כך שהשנים הכי מועדות לגירושין הם השנתיים הראשונות לנישואין). אילמלי החוק הזה, קרוב לוודאי שאני ואשתי היינו מתגרשים, בני היה חי חיים אומללים למדי ובתי כלל לא היתה נולדת. גם כך חווינו קשיים אבל ידענו גם שנים טובות ומי יודע, אולי עוד נדע שנים טובות ביחד. בכל מקרה, אני שמח מאוד שהחוק הבריטי מנע את גירושינו בשנה הראשונה.
גם ההלכה היהודית מבוססת על העיקרון של ברית קדושה, ולדעתי יש כוונת מתכוון בקושי שמערימים על הגירושין. טעות לראות את העניין רק כהתעללות של ממסד גברי במין הנשי. |