  
  
  
|
 |
|
||
  גם הפעם אורי צודק |
|||
|
|||
יש לי הערות רבות לתגובתך, אבל אסתפק בחלק מהן: אתה אומר שמלחמה מסתיימת באחת משתי דרכים: נוקט אאוט או עייפות. ראשית, אתה יכול לתת דוגמא למלחמה 'רגילה' שהסתיימה רק בגלל עייפות? שנית, מה שאתה אומר *אולי* נכון לגבי מלחמה 'רגילה'. אלא שפה מתנהלת (כבר יובלות) מלחמה שאינה 'רגילה' בהרבה מובנים: זוהי מלחמה עם יסודות אתניים/לאומיים (יהודים מול ערבים), עם יסודות דתיים (יהודים מול מוסלמים) ומלחמה שאינה על משאבים אלא על 'מולדת'. אגב, אתה יכול לתת דוגמא למלחמה אחרת בהיסטוריה עם מאפיינים דומים? לכן, כפי שאמרתי, המלחמה הזו תימשך לנצח או עד שאחד הצדדים ישיג מסה קריטית (בלשונך: נוק אאוט). אכן, עייפות יכולה להביא לרגיעה מסויימת, מוגבלת בזמן, אבל אין בה כדי ''לשים קץ לסכסוך''.והוא הדין על שיקולי עלות/תועלת. אני חולק, לכן, על הטענה, ששרון וערפאת יכולים ''לשים קץ לסכסוך''. הם יכולים, אולי, להפסיק זמנית את הביטוי האלים של הסכסוך, אבל לא יותר מכך. הסכסוך יהיה קיים כל עוד יהיו שני העמים קיימים וכל עוד לא ישיג אחד הצדדים את המסה הקריטית. לכן, לדעתי על ישראל לשאוף להשגת המסה הקריטית כיעד לאומי ראשי, אלא שלצערי ולאכזבתי איני רואה באופק מנהיגות ששואפת לכך ואיני רואה גם רוב בעם השואף לכך. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי