|
ממש מעניין מה שאמרת | |||
|
|||
האם יש לך השערה למה אצלנו לא צומח מנהיג מכונן, מחלץ, מנווט בתקופתו הקשה? היכן המנהיג שיש לו האומץ לומר שדרך אוסלו כשלה אבל ב'יחד' עם זה גם להסיק את המסקנות הנובעות מתובנה זו? כיצד אפשר להילחם בארגוני טרור ועדיין להניח להם להישאר בהגה השלטון? אז גם אם אנחנו לא נקבע מי יהיו אלה שיובילו את הפלסטינים לשלום, הרי מוטלת עלינו חובה מוסרית להכות בטרור. ואם את הטרור הזה מובילים ראשי אש''פ, אז עלינו להבהיר להם שהם לא חסינים מכדורי המחסלים שלנו. נטשנו את העיקרון שעם טרוריסטים לא מדברים על שלום ובכך נתנו לטרוריסטים אורך נשימה נוסף. צריך להפסיק עם המשחק הכפול הזה, ולהכות בטרור האיסלאמי עד תום. | |||
_new_ |
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה | |||
|
|||
לרקוד לפני הפריץ ולרצותו, לנסות להתחמק מהכלב, או להכניס את הנוצות לכר שפרמו הפוגרומיסטים. מדובר בקיום תוך תחושת חוסר אונים ותלות מוחלטת בגורמים חזקים. מאידך, אנגליה למדה החל מהמאה ה-13 להיות אומה של אנשים חופשיים. הימנונם השני היה - Rule Britania מאידך הימנון המנהיגות היהודית הוא,Britania rule the waves we shall never never never will be slaves בחיל ועורמה נמתינה נמתינה, עד שתמצא פה איזו קומבינה אין בנו מעשים, לא גאון אנוש לא לב, רק בתככים, זימת עבדות וריק נמצא משעול כוזב תשפל אומה, יורכן כל גב ותושייה תשבוק אך אנו נצפה עוד, להתעופף רחוק. | |||
_new_ |
במשך מאות שנים עמדו בראשי הקהיליות מנהיגים שתפקידם היה | |||
|
|||
אם היו ראשי הקהילה בימי הביניים מתנהגים באיזו צורה אחרת עם הפריץ וראשי הכנסייה למינהם הדבר עלול היה להביא להשמדת קהילתם שחיה בתוך רוב עויין... מכל בחינה השיקולים שלהם בנושא היו בדרך כלל הרציונליים ביותר האפשריים. אז הם היו מוכנים לנשק את ידו של הפריץ ואת אצבעו של האפיפיור ולחטוף ממנו יריקות בידיעה שעבור מחווה ריקה מתוכן הם יקבלו הטבות שונות , בזמן שהתנגדות גאה בדברים שלא היו באמת חיוניים לקהילתם הייתה מביאה לא רק לחיסולם הפיזי שלהם אלא גם לחסול קהילתם . | |||
_new_ |
הבעייה שהדפוס הזה עבר גם למדינת | |||
|
|||
היהודים הריבונית. בשביל זה ביקשנו ריבונות להכנס כגורם אוטונומי לתוך ההיסטוריה? | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |