  
  
  
|
 |
|
||
  תשובות למגיבים: היטלר וויטגנשטיין וכל היתר |
|||
|
|||
חברים יקרים! אני מתנצל על כך שמגיב במאוחר ולכמה אנשים ביחד. הבעיה היא במחשב שלי אשר אוהב ליפול תוך כדי חיבור לאינטרנט. אתכם הסליחה. תשובתי מכוונת בעיקר לשני אופוננטים שלי שהם גם סותרים אחד את השני מה שמוכיח שאני צודק במשהו ותכף אסביר את עצמי. המאמר איננו נכתב עבור פורום מכובד זה אלה לציבור רחב יותר אי- לכך הוא כולל את ''הפרק ההיסטורי'' הבלתי מדויק כפי שציין אחד מהמתנגדים. השני המלומד לא פחות ממנו, לא התייחס לאי-דיוקים והוא צדק. מה זה משנה - מתי הם התחילו לפתח את הרעיונות ומתי הן נעשו בשלים! ממילא לא ניתן לנקוב ביום מסוים. ''בגדול'' הזמן נכון ואין ספק ש''אסכולת פרנקפורט'' נמצאת בזרם ''אופנתי'' של הפילוסופיה הגרמנית של אותם הימים. בעצם היא מקבילה (משמאל) לנאציזם (אם נקבל אותו כ''ימין''). האם שמתם לב (בוודאי ששמתם לב, האם אפשר שלא לשים לב!) שהיטלר וויטגנשטיין למדו באותו בית הספר? - בהפרש של כמה שנים בלבד. ייתכן שהייתה ביניהם תחרות סמויה - אחד טען שבמילים מנהלות את העולם וחקר את המשמעות של המילים בהם משתמשים האנשים. השני שלט בשפה ונתן למילים משמעות חדשה - הוא המנצח בתחרות זו. הכוונה היא לאדולף בן אלואיס. אחד מחשובים בין זמנו אמר ''הר היטלר! אתה מדבר גרמנית גרועה!'' - גם אני מדבר גרמנית גרועה, על כן אינני מאז לכתוב את המילים מהזכרון במקור. מכל מקום קראתי את ''MEIN KAMPF'' במקור - הוא ספר שחובה לקרוא אותו. השפה שלו מלאת אנרגיה - היא קוסמת ומכשפת - היא לא נכונה? שטויות! 400 מאות שנה לפני כן הכומר הפרובינציאלי מרטין לוטר יצר את הגרמנית מבליל דיאלקטים קרובים - האם הוא דיבר גרמנית טובה? לאותו מתנגד בעניין אחר - מרכסיזם הוא עניין רחב, יש בו הרבה, ולא מעט מחלקיו סותרים זה את זה. זה נאמר לזכות, לא לגנאי! אבל מה הוא המרכסיזם האמיתי? אני נתתי תשובה לכך - שאפה לשלטון נוסח פרנקפורט. אני מציע לשים לב למסקנתו של פרידריך אנגלס, הוא משנה למרכס: ''נצטרך לארגן צבאות עבודה ובעיקר בתחום החקלאות''. זה שונה מתוצאה ברוסיה? שנית - זה נכון שלפי המרכסיזם האורתודוכסלי - לא היה מקום לנצחון הפרולטריון ברוסיה. ברם מרכסיזם ניצח בכמה מקומות - אף פעם לא לפי המתכון האורתודוכסלי. וזה מפתח לעניין: כתיאוריה מרכסיזם הוא אפס - אך יש בו כוח הרס עצום, אי לכך הוא כלי נוח למהפכנים החפצים להצטייר כ''תיאורטיקאנים'' - מי שלא הבין את המהלך הזה - לא הבין כלום בהיסטוריה של המאה ה- 20 כולל הביטוי של היטלר: ''היינו מקבלים את מרכסיזם אך בלי החלק התלמודי שבו''. עתה למר מאן. שמחתי לקרוא את תגובתך, אם כי בעיני היא בליל של גישות (בעיקר בפתיח) ואנסה לעשות בהן סדר. אכן, מורגש הצורך לעשות מעשה ביקורת באסכולת פרנקפורט, כפי שהרגיש ''דני האדום''. הוא היה ''חייל פשוט'', הבובה בידי ''הקרדינאלים האפורים'' הפרנקפורטיאנים והרגיש את זה. כל הכבוד לו! אינני סבור שהחסינות של פראנקפורטיאנים נאוצה בהיותם יהודים (התייחסתי לעובדה) ובפחד מפני פרץ האנטישמיות. זה קטן על הנושא. הסיבה היא אחרת - חשיפת האמת על הטכניקה של השלטון האוליגרכי של האיליטות האינטלקטואליות אשר התגבש אחרי מלחמת העולם השניה, בעיקר. נוצר מעגל סגור - רק איטנלקטואלים מסוגלים להטיל ביקורת וזה תפקידם החברתי. במקרה זה הבקרת הייתה מזיקה לשרידותם לכן הם ביצעו את המהלך של הבגידה האינטלקטואלית ולא התייחסו לנושא. כלומר, הטובים - רמזו פה ושם, הגרועים למדו ועשו ''כפי שכתוב בספר'' של אסכולת פרנקפורט''. לאליטות אלו אני קורא ''תחתיתות'' - יש הצעה יותר טובה? אין השאלה מה היו כוונות של ''אדריכלי אוסלו'' - איננו חוקרים כליות ולב - איננו רופאים. הבעיה היא אחרת לחלוטין - המהלך. למדתי את זה מרות גביזון במסה שלה על חוקת ארה''ב (שום עתון לא הסכים לפרסם את תגובתי). שם בחכמה עליונה נתנו עדיפות להליך לעומת הרעיון. הליך אוסלו הוא הרס של החברה - אני חוזר: הליך ולא הרעיון. המתנגד השני התייחס למשאל עם וסימן את הנקודה המרכזית - בתחילה העם היה מאשר, עתה היה דוחה. מה זה אומר לנו? קודם כל - שלעם לא היה המידע הדרוש - ראה הסעיף על ''זכות להכחשה'' במאמר שלי. ב) - הופעלו עליו מניפולציות כבדות, דרך מניפולציות על האליל הבטחוני הוא מר בטחון יצחק רבין אשר ברח משדה הקרב והתמוטט במצבי לחץ. כל זה קרה במציאות ההיסטורית הלא ידועה, בהיותו גיבור מוחלט במציאות הוירטואלית הפרנקפורטיאנית. על זה יש לתת דעת כי היא הנקודה החלשה במבנה של הדמוקרטיה. והיונים כבר כתבו על כך ברחבה. על כן הדגשתי את הנקודה - תחילת הליך אוסלו היה בגדר ''סביר איכשהו'', המשך היה פשע נגד דמוקרטיה, כלומר הליכה ב''תלם פרנקפורט''. הדבר צריך ברור ציבורי פתוח. אני מסכים שהוא אפשרי - B.H (ברוך השם) ברובד העקרון. ברובד הפרקטי הוא אפשרי רק אם יימצא מספר מספיק (מסה קריטית) של אינטלקטואלים המוכנים ''להרוג את בודהות'' - הוא ביטוי בודהיסטי אולטימטיבי - אם בודהה מפריע לך לחשוב חופשית - הרוג אותו. הצבת תזה ובעיקר נסיון מימושה במציאות מביאים לבירור האמת - תמיד,. על כן יש מין ברכה בתהליך אוסלו. ברם, במה איש פוליטיקה שונה מאיש האקדמיה? באקדמיה אפשר להעלות כל השערה ולפתח אותה. בפוליטיקה אפשר להעלות כל רעיון, מימושו דורש אישור של הציבור (בחברה הדמוקרטית) ועל הטעות ''המעלה'' משלם מחיר (עקרון האחראיות הפוליטית). הסיבה לכך מובנת - הטעות הפוליטית עולה דם והאומה תרצה להזיז הצידה את האנשים שאין להם אינטואיציה. זה הענין העיקרי - אדריכלי אוסלו הוכיחו שאין להם אינטואיציה פוליטית, אי לכל עליהם לעזוב את הזירה הפוליטית מרצון או נגד רצונם. אמנם באין אינטואיציה ניתן להיעזר בתיאוריה. אך הוכח שגם התיאוריה שלהם הייתה - איך לומר? - לא מוכחת ברמה סבירה. אז למה שיקבלו פרסים? המסקנה - פרס נובל לשלום יש לתת רק אחרי 6-8-10 שנים, כאשר יתברר התוצאות האמיתיות, אחרת מדובר בחושד אידאולוגי וכנראה זו הייתה הכוונה המקורית של הפרס. במקרה שלפנינו אמרתי: או שפרס & CO מוותרים על הפרסים או שמדינת ישראל מוותרת על אזרחותם. תודה רבה על כל ההתייחסויות וההערות. סליחה על אריכות דברים. כפי שאמר וולטר: לא היה לי זמן לכתוב מכתב קצר. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי