|
מקורות האנטישמיות של ימינו הן בנצרות הראשונה, כפי שמבטאים המסרים החדים בברית החדשה, בעיקר בספרי מתיו וג'ון, המטילים על היהודים את אשמת צליבת ישו. אין ספק שבניית השנאה הזו היתה מכוונת במטרה לפגוע ביהדות, דת האם, וביהודים ולרכוש מתנצרים חדשים בעולם הקדום. עיקר האסטרטגיה של הנצרות היתה, שמאחר וישנו רק אלוהים אחד, שהרי לא יתכנו שתי דתות מונותיאיסטיות במקביל, הרי השניה פסולה, בוגדת בדרכה, לא רלוונטית וחסרת הצדקת קיום. מפליא הדבר שזה אפילו עומד בניגוד לעמדת האסלאם שקיבל את היהדות והנצרות כדתות אחיות במעמד נחות (דיהימני).
מכאן, שמעולם לא קיבלה הנצרות (הקתולית) את היהדות כלגיטימית, ורק מסיבות של אילותים וחוסר יכולת לבטל את היהדות ולנצר את היהודים, היא נאלצה לחיות לצידה משום שלא יכלה . ומאחר שלא יכלה הכנסיה ליישם את מטרותיה אלה, נקטה הכנסיה במלחמת התשה כנגד היהודים והיהדות, לכל אורכה של ההסטוריה. בכל תקופה אנחנו רואים פרעות, חיסולים, עלילות דם, גירושים, מגבלות, המרת דת של יהודים יחידים ורבים בכוח ובפיתויים. מתנצרי ספרד של המאה ה-16 והמאה ה-17 עשו זאת בשל עמדתה האלימה והתובענית של דת הממלכה, וכדי לשמר הישגים אלו הפעילה הכנסיה את האינקוויזיציה כנגד אלה שעשו זאת רק ליציאת ידי חובה.
גם במאה האחרונה סובבה הכנסיה הקתולית את גבה לסבלות והשמדת היהודים וגם לתקומתם המחודשת בארצם. וכל זאת לא משיקולים של פוליטיקלי-קורקט כי אם מאידיאולוגיה צרופה של אי קבלת הלגיטימיות של היהדות. מדיניות הכנסיה היתה להפיץ ולהאדיר את האנטישמיות כדרך לגאולת נפשו השבויה של היהודי ולתת לו פתח למחילה, ע''י קבלת הנצרות. מכאן שהאסטרטגיה בוטאה ע''י פעולות טקטיות, כל אחת נכונה לתקופתה, בראיית הכנסיה, לפגוע באוייב הדתי-אידיאולוגי שלה. היקפי הפעולה והברוטליות שלה הושפעו ממערכות היחסים והערכים שהיו בכל חברה ובכל עת. במשטרי ממלכה-כנסיה (בעיקר עד המאה ה-18) ובמשטרים טוטליטריים סבלו היהודים מהמתחים, הניגודים והמאבקים שבין שתי האליטות ההם. סבלו הרבה יותר מאשר המעמד השלישי המקומי. במשטרים פחות מונוקרטיים, או במשטרים שקיימו דו-שיח בין מרכיבים ניתנה הגנה טובה יותר לאינטרסים של היהודים, כשם שגם האוכלוסיה הכללית זכתה להגנות. הדוקטרינה של אגוסטין היתה חלק מיישום אותה טקטיקת פעולה כנגד היהודים, אפילו שבמרבית שנות ההסטוריה מאז היא לא באה לידי ביטוי מלא ומופגן.
נכון שמשנות ה-60 מנסה הכנסיה הקתולית לתקן את יחסיה עם היהודים, אבל התהליך הזה מתקדם צעד אחד קדימה ושניים אחורה בשל לחצים תוך כנסייתיים, על רקע מדיניות החוץ של הותיקן (אינטרסים במדינות האסלאם) וגם על רקע אידיאולוגי (שלילת דת-האם המתחרה רעיונית, ישנה רק דת אחת אמיתית ואין בילתה). בשנה שעברה פירסם האפיפיור מכתב ''אנחנו זוכרים'' ובו חרטה על יחס הכנסיה ליהודים לדורותיהם ובעיקר בטרגדיה של השואה. אך לא היו במכתב נטילת אשמה והסקת מסקנות. למיטב זיכרוני פרופ' רוברט ויסטריך מירושלים כתב על זה שחסרה לאפיפיור השראה הסטורית ואומץ מוסרי שהתעלם מחלקה של הכנסיה בבניית רבדים לאנטישמיות ובחלקה בשואה (שיתוף הפעולה של פיוס ה-12 עם הנאצים). |
אריה וישראל - מה בדיוק לא מדוייק?
