  
  
  
|
 |
|
||
  כקיבוצים כספקולנטים |
|||
|
|||
צריך לזכור גם שהרבה קיבוצים סחרו בבורסה. ומשזו קרסה, קרסו גם הם. סחר הקיבוצים במניות היה חסוי ורק מעטים היו מודעים להיקפו.בפומבי הם בקרו קשה את סוחרי המניות העירוניים ''המוצצים את לשד המדינה'' לעומת היצרנים בקיבוצים ''התורמים למשק הישראלי'' גם רוב חברי הקיבוצים לא היו מודעים לכפל ההתנהגות הזאת. משאירעה הקריסה היה קשה למקבלי ההחלטות בקיבוצים לתפקד כהלכה ובאופן רציונלי שמא יוודע בציבור שהם בסך הכל עושים ספקולציות בבורסה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ההשתתפות בבורסה לא היתה סוד כלל |
|||
|
|||
אני חושב שזו טעות לחשוב שזה היה סוד. בתוך התנועה הקיבוצית הדבר היה ידוע לרבים ועסקו בו בעיתונות התנועתית. אני חושב שהמשפטים נגד דוד בלאס, שפעל במם בבורסה, בהקשר הזה החלו לפני פריצת המשבר בשנת 1985. כמוך אני חושב שההשתתפות בבורסה הכבידה על הרציונל של מנהיגי התנועה בבואם לטפל בתוצאות הקריסה. אבל זה לא היה מסודיות כי אם מתחושה של פגיעה באידיאלים חשובים: אדם צריך לעבוד וליצור ולבורסה אין תפקיד מהותי בתהליך הזה. סיבה נוספת לקשיי תיפקוד של מקבלי ההחלטות נבע מהעובדה שהם לא קראו נכון את השינוי במציאות הפוליטית ארוכת הטווח, שהחל בערך בשנת 1977. אני מתכוון לכוחם היחסי בתוך המפלגות וגם כוחן של אותן מפלגות במערך הפוליטי כולו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| היה כשל מובנה בתנועה הקיבוצית |
|||
|
|||
כשל שבו מעטים עשו כבתוך שלהם ,הדגם עצמו בחריפות גדולה יותר מוכר ממקומות אחרים. הבעיה היתה חוסר פתיחות ומחסור בדמוקרטיה. הדגם הקיבוצי אינו דגם דמוקרטי ,כאשר הוא חי במדינה דמוקרטית נוצר קונפליקט ,במהרה הקונפליקט הזה יוצר גם בעיות קיום. המרידה הגדולה בקיבוצים החלה מבפנים ,לא מבחוץ ולא בגלל כל מיני סיבות חיצוניות ,אלא דווקא בני הקיבוץ עצמם שהבינו שהם חיים במישטר לא דמוקרטי בתוך מדינה דמוקרטית ,מישטר שהגביל אותם . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקיבוצים ודמוקרטיה |
|||
|
|||
טעות בידך. הדרך של ניהול החיים בקיבוץ היתה ועדין מאד דמוקרטית ביחס למה שיש לנו בחיינו מחוץ לקיבוץ. בדוק, באמת ובפועל, מהן הסמכויות של רשות מקומית או הממשלה והעמד אותן מול סמכויות הנהגת הקהילה הקיבוצית. אם תעשה זאת תופתע: 1. באיזה רשות מקומית עושים אסיפות בצורה סדירה כדי לשתף את הציבור בהחלטות? מעט מאד ורק באופן חלקי כי הסמכות של המועצה, לאחר שנבחרה, לא צריכה לשאול את הציבור דבר עד למועד הבחירות הבא. בקיבוץ רוב הדברים עולים לדיון ציבורי ולהצבעה. 2. נכון שיש בחיי קיבוץ אפילו דמוקרטי יש קשיים והגבלות על הפרט שמביא רבים, אפילו בנים לעזוב. האלטרנטיבה שהם מוצאים, בחברה הישראלי או העולמית, היא לא יותר חופש אבל אחרת שיותר קל להשלים עם מגבלותיה. 3. למרות כל הנאמר המשבר לא צמח בגלל גורמים חיצוניים. אלא מבעיות שאפשר לקטלג תחת סעיף 2 לעיל. הגורמים החיצוניים ''החופש,'' ''התפתחויות מסייעות'' במשק לא גרמו את המשבר. יחד עם זאת המשבר הכלכלי היה גורם מאד מאיץ לקשיי ההישרדות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקיבוצים ודמוקרטיה |
|||
|
|||
דמוקרטיה היא לא רק זכות ההצבעה ,אלא גם שלטון החוק ,וגם השויון בפני החוק . עד כמה שאני מבין השויון בפני החוק לא היה קיים בקיבוץ ,שנחלק לקבוצות פנימיות - ובטח שלא היה שויון כאשר נבחר הנציג ע''י האסיפה, נציג שזכה מייד להיות מעל לחוק עצמו,וכאמור עשה כבתוך שלו כאשר לרוב הוא מתכסה בכסות אידאולוגית. . מעבר לכך לחריג מכל מיני סיבות היו חיים קשים בחברה שהתימרה להיות שויונית. אני מסכים שהמכה הכלכלית היתה טריגר להרבה תופעות ,אבל אני לא מסכים שהחברה הקיבוצית הייתה דמוקרטית.במובן הרחב של המושג ,מה גם שהחברה לא איפשרה לשונה להיכנס לתוכה ,וזה כולל את הערבי והדתי ולפני כן את המיזרחי. קשה לראות איך בכלל אפשר למצוא דמוקרטיה בחברה שהתבססה על סלקציה כנראה אתנית או סציו- אקונומית ופוליטית וגם גזעית ,מראש כעצם היכולת להיות בכלל שייך לאותה חברה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקיבוצים ודמוקרטיה |
|||
|
|||
צר לי, אני חושב שאתה טועה. אני חושש שאתה לא מכיר את המציאות עליה אתה כותב. כמה הבנה והכרה יש ב''עד כמה שאני מבין השויון בפני החוק לא היה קיים בקיבוץ ,...''? כמה הבנה והכרה יש ב''מעבר לכך לחריג מכל מיני סיבות היו חיים קשים בחברה שהתימרה להיות שויונית?'' כל חברה פוליטית, כמו קיבוץ, היא סלקטיבית ובוחרת את חבריה. זה כשלעצמו לא גזענות. מעבר לכך לא היה ולא יהיה שיקול גזעני בבחירה את מי לצרף לחברות. בהקשר הזה אתה טועה בגדול. במאמר מוסגר יש לא מעט ישובים שהם לא קיבוץ שבוחרים את חבריהם בצורה סלקטיבית. כדאי לך לבדוק היטב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כקיבוצים כספקולנטים |
|||
|
|||
המסחר בבורסה היה ידוע, ונפילת הבורסה אז נתנה מכה כואבת אך לא מכרעת. האמת היא שבתקופת אינפלציה דוהרת היתה בעיה אמיתית לשמור על ערך הכסף כדי שלא ישחק באינפלציה. זו היתה אחת הסיבות גם לוויסות מניות הבנקים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הקיבוצניקים כספקולנטים |
|||
|
|||
סחר בבורסה אינו פשע שהרי ללא בורסה מפותחת לא יתכן היום משק מפותח. אבל השקעות של חסרי הבנה בבורסה כדי להרוויח כסף קל הן מתכון לקריסה גם לקיבוצים וגם לאחרים. ואכן לא רק קיבוצים נפלו מסחר בבורסה. אבל סחר זה של הקיבוצים היה בעל משמעות מיוחדת, כי הוא עמד בניגוד לפרדיגמה הכלכלית והחברתית שלהם. אם הקיבוצניקים רצו לסחור בבורסה היה עליהם לשנות את אופיים. אם הם רצו להמשיך ולהיות צדיקי הדור היה עליהם להימנע מלהישחף אחר מתרבות שפע חומרנית. אבל הם בקשו להיות גם צדיקים וגם נהנתנים ולכך לא היתה להם די גאוניות, בין היתר כי הגאונים המעטים פרשו מן הקיבוצים ולהכו לעשות הרבה כסף. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי