| מילשטיין הנכבד, אנו אנשי מעש. לצערנו הרב כפי שציינת יש בארץ יותר מידי, מה שאתה קורא נביאים ואני קורא , אנשי מלל אימפוטנטים, שמספרם הרב הביא לחולשתה של מדינת ישראל. מהפכת הציונות היתה התבססה על החלוציות , על ההקרבה האישית שדגלה בעצמאות כלכלית ובטחונית. לא בחינם החלוצים של אז שרבים מאד מהם היו בוגרי אוניברסיטאות, בוגרי ישיבות יצאו להקים ישובים חקלאים ודגלם היה עבודה עברית, שמירה עברית. כיום המגמה הפוכה. הדוגמה הטובה ביותר הינו היחס בין בוגרי המקצועות התכליתיים, שיש בהם פרנסה, מצקצועות המביאים למדינה רווח במטבע חוץ, ביחס לבוגרי השום-כלום הגורמים נזק לאושיות המדינה , למשל כמות האינ סופית של בוגרי המשפטים (בארה''ב יצאה בשנת 1991 מחקר מאלף בנושא המוכיח שמכמות מסוימת של עורכי דין המשק האמריקאי יצא נזוק). כן גם המצב דומה בשאר הפקולטון במדעי הרוח, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, ספרות , הסטוריה וכדומה. מי צריך כמות כה גדולה של בוגרים לשום-כלום ? מה תרומתם למשק? מגמה זו באה לידי ביטוי בהסכם אוסלו שאותה יצרו אנשים מתחום ההסטוריה (מי הולך ללמוד הסטוריה עם לא הנפל של התיכון הרוצה בכל כוחו תואר אקדמי) והנפלים האלה מובילים אותנו במקום שיובילו אותנו מהנדסים מומחים, בוגרי מדעי המחשב, חקר ביצועים, פיזקאים. . עבודה עברית סמלה את הנחישות להקרבה, להבנה שמדינה ועם מקימים עם הקרבה, נוסח ההקרבה והנחישות הסמוראית. המאבק האידאווגי בין אנשי המעש הציוני של אחדות העבודה, מפאי ההסטורית לבין הזבוטינסקאים היתה באיזו דרך לבחור. בדרך העקיפה, נוסח הגישה הפרגמטית שאת המציין אצל קיסרי סין (היו מספר שושלות ורק אלה שאמצו את פילוסופית קונפוציוס אמצו את הגישה ה עקיפה) לבין הדרך הישירה בהתעלם מגבלו כוחנו, גישת חלק מהזבוטינסקאים. אנו בחרנו ללמוד ולעסוק בשום-כלום. הרסנו את החקלאות, הרסנו את העבודה העברית, השר פריצקי, קורא לעובדי התעשייה ה אוירית פריזיטים, עו''ד מיותר שאינו מבין שתע''א הינה היצירה המפוארת ביותר במדינת ישראל. יצואן מספר אחד. יצרן טילים, לוינים, ספינות, מכמ''ים וטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם נקאיך על ידי שר עו''ד שמן, נהנתן - פרזיטים. להיות פריצקי - עורך דין שמן החי בתל אביב הינו שאיפת חיים של רבים מצעירנו וחבל. ויתרנו על עבודה עברית, על החקלאות העברית, על הקשר בין העם לאדמה והבאנו תחליפים בתחילה פלשתינאים וכיום תילנדים וסינים, זו הסיבה לבריחה ולחולשה. |