|
בכתיבת המאמר היתה ההסתדרות ברקע אך לא ממש בדקתי את חלקה במשבר של התנועה הקיבוצית. למיטב הבנתי, ההסתדרות הוקמה בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי הגופים הפוליטיים של הקיבוצים שלפני עלייתם על הקרקע ושל פועלים עירוניים. לתנועות ההתיישבות (קיבוצים ומושבים), לפחות בתחילת הדרך, היה רוב בהסתדרות. ההסתדרות והאירגונים שהקימה היו חלק מן הסביבה האירגונית של הקיבוצים (והמושבים) ועוד. הסביבה האירגונית הזאת היא שפיתחה את ''השיטה'' (של הסתמכות על ערבות המדינה שבדרך; המדינה שבדרך=המחלקה להתיישבות) שקידמה פרוייקטים לפי שיקולים ''לאומיים'' וגם לפני שהיה מובטח מקור מימון.
המשביר, סולל בונה ועוד חברות גדולות התחילו כמפעלים ציבוריים של ההסתדרות. אם אינני טועה ההסדר הראשון נערך עבור סולל בונה בתחילת שנות העשרים. המפעלים נבנו כדי , בין השאר, לספק עבודה ופרנסה ליהודים חברי ההסתדרות. גם בנק הפועלים, שהשתלב לא רע ב''שיטה,'' היה ''מפעל'' בבעלות ההסתדרות.
ההסתדרות היתה חלק אינטגרלי בתנועה הציונית ולפי הבנתי היוותה את המנהיגות הפוליטית המקומית (בארץ). |
ההסתדרות היתה חלק מהסביבה האירגונית
