| נשאלת השאלה, בהתיחס למה שנכתב למטה על ''אסכולת פרנקפורט'' אם אין כאן הונאה בקנה מידה ענק של נותני הכספים האירופים. זאת תוך פנייה לרומנטיקה האוטופיסטית שלהם, תוך התוויית פנטזיה של ''שלום עלי אדמות'' היכן שניטשת מזה דורות עוינות קשה, אולי יותר מכל מקום אחר בעולם.
עוינות קשה משאול זאת הינה תוצאת התנגשות בין שתי מגמות חזקות ביותר: הגאווה האיסלאמית בהיסטוריית הכיבושים שלהם, והשאיפה לסלק הכובש מארצם כפי שסילקו את הצלבנים, גם אם יארך הדבר (כפי שהיה במלחמות הצלבנים), ובכל אמצעי שהוא, כולל לוחמה פסיכולוגית, שידולים, קניית גורמי עולם תחתון וסמים בישראל, וכד'. מאידך, קיימת נחישות היהודים בישראל, שאין להם מקום אחר תחת השמש, וגם ברור להם שמדינות העולם לא יפתחו לפניהם את שעריהם, כפי שקרה בתקופת השואה, בה מנפיקי הפספורטים והסרטיפיקטים קפצו ידם.
מכיוון שניתן להניח שאנשים כמו ביילין ואחרים אינם טיפשים יותר מהאדם הסביר הממוצע, הרי יתכן שניתן להסיק שהיתה כאן הונאת ענק: של גורמים בשוק האירופי, כנראה גם של הלורד לוי, מקורבו של בלייר, ואידאליסטים אירופים ויהודים אחרים. כאמור, שאלת מפתח בהוויה הישראלית, לצערנו, הינה: איפוא הכסף, לאן הוא באמת הלך. |