  
  
  
|
 |
|
||
  לאריק ולדוד: על הפרדיגמה |
|||
|
|||
אכן אני חוקר את הפרדיגמה הביטחונית קרוב לארבעים שנה והצעתי חלופה לפני חמש עשרה שנים בספרי על עקרון השרידות. אבל ההצעה ההיא לא היתה אפילו צעד ראשון אלא צעד מקדים. בפורום ארץ הצבי פרסמתי בעבר קטעים אחדים מניסוח הרבה יותר מתקדם של הפרדיגמה. הקטעים זכו, כזכור לדוד לפחות, לתגובות עוינות כל כך עד שחדלתי לפרסם רשימות בפורום ורק לעתים רחוקות אני נכנס להגיב כמו שנכנסתי היום. כדי שפרדיגמה חדשה תמריא צריכה לפעול סביבה חבורה-אסכולה. מכיוון בשלב זה לא קמה אסכולה כזאת אין התיחסות להצעותי במערכת האקדמית וללא התיחסות כזאת כמעט שאין יכולת לפתח פרדיגמה. היחס לתיאוריות שלי היה משתנה אם לאנשים נוספים העוסקים בתיאוריה ביטחונית היתה נגישות למידע החסוי והם היו מבינים את מה שאריק מבין היום - שהתיאוריות שלי מנהירות טוב יותר מהחלופות הישנות את הוויית הצבא והמלחמה. הנהרה אופטימלית היא תנאי הכרחי לתפקוד אופטימלי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאריק ולדוד: על הפרדיגמה |
|||
|
|||
חבל שתגובות עויינות מונעות ממך לתת פומבי לדברים שאתה מאמין בהם. גם לדברים שאני כותב יש המון תגובות עויינות. אך הן מחזקות אותי. הן עוזרות לי לתקן טעויות בתגובות שהמבקרים אותי צדקו. הן מאפשרות לי לשכנע אנשים שביקרו אותי ולעיתים בחריפות בוטה (ולשמחתי כמה מה''אוייבים'' האידאולוגיים שלי בעבר הם חברים טובים שלי -גם אידאולוגית- כיום. הן מאפשרות לי להבין למה ההמון עיוור ומכיילות את אופן ההסברה שלי על ידי שאני שומע באיזה ניסוחים אני מפספס את הבנת הקורא (ואף על פי כן לא נגמלתי מהרגלים רעים של ניסוחים בוטים). והן מאפשרות לי להבין באיזה טיעונים נאחזים נושאי הביקורת שלי (יש מישהי שנהגה להגיב נגדי באופן שיטתי בשם בדוי כמובן. לאחר תגובה שלה לפרט מוכמן שהכנסתי בשם בדוי, שלחתי לה מייל תזכורת קצר שלאחריו היא הפסיקה להגיב בכלל אבל להערכתי היא לא הפסיקה לקרוא...). כיום היא לפחות הפסיקה להיות נגדי בדיונים פנימיים, וגם זה משהו. ואשר להמתנה לאותה אסכולה מיוחלת - חבל על הזמן. קשה להסביר משהו לאדם שמשכורתו תלויה בכך שאינו מבין... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק! |
|||
|
|||
מצד שני נדמה לי שרמת העוינות לדברים שכתבתי גם בספרים וגם במאמרים עולה בהרבה על רמת העוינות למאמרים שלך, שקראתי. כשיש תחושה ש''כולם נגדי'' המסקנה היא שפרסום הוא בזבוז מאמץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק! |
|||
|
|||
כשאתה חוקר משהו, מגלה משהו חדש ומפתיע שאף אחד אחר לא העז לגלות לפניך, ופתאום כל הציבור כולו מתכחש אליך בהיסטריה ולא בהיגיון, בקללות והתקפה אישית ולא בויכוח לגופו של עניין, בעצבנות אמוציונלית ולא בניתוח והפרכה קרים ושכלתניים - זה בדיוק הרגע שבו אתה יכול ללכת לחנות מדליות, לקנות מדליה ולכתוב עליה ''גם אני הכרזתי על מהפיכה שגילויה מזעזע את העדר''. ואף על פי כן נוע תנוע... אני, כשלעצמי, נרתע מאנשים המסכימים לכל דבר שאני אומר. בעסק שלי אני ממנה לתפקידים בכירים רק אנשים שהצליחו להוכיח לי שאני טועה והתקיפו אותי בלי לעשות חשבון לבעלותי על החברה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדליות |
|||
|
|||
שלחתי לך אימיל בעקבות תגובתך על המדליות. מחכה לתגובתך המפורטת באימייל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק! |
|||
|
|||
אני מקווה שאתה לא נרתע ממני למרות שהסכמתי לרבים מדבריך . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה צודק! |
|||
|
|||
כל עוד לא הסכמת לכולם, ומצאת נקודות שבהם אני לדעתך טועה ואף טרחת להעמיד אותי על טעותי, להשקפתך; וכל עוד לא הסכמת על עיוור ורק בגלל איזו תלות בי - הסכמתך מתקבלת באהבה זהה למחלוקת שלך על הנקודות שמצאת לנכון לחלוק. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי