| שד''ר אברהם בן עזרא יוצא חוצץ מולם, מבוססת ''בסך הכל הוספת עוד הנחה, שאולי נכונה זמנית'' ואולי לא נכונה בכלל. והנחה זו מקצינה את התחזית מבחינת האינטרס הישראלי. אבל הנחתם זו אינה סוף הסיפור, או הוכחה שיש סכנה דמוגרפית.
ודווקא הוא מתייחס לשינויים בקצבי הגידול ומכניס הסתייגות לממצאיו בהערתו בסוף כתבתו: '' וכל זאת, בטרם התחשבות בהגירה ובעלייה, בשינויים באורחות החיים ובמגמה לבלימת אחוז גידול הילודה בקרב הערבים כפי שמראים ניתוחים סטטיסטיים הנגישים לכל דכפין.''
לגבי קצב הגידול במגזר החרדי והדתי ישנם נתונים לאורך כל 55 שנות המדינה. הנתונים האלה מראים שהאוכלוסיות האלה הושפעו באופן זניח מקיום ומהיקף תשלומי ההעברה. אוכלוסיות אלה רואות את הולדת הילדים כמצווה דתית ולאומית ומקפידים לעשות זאת לאורך כל הדרך ללא תלות בהיקפי התמיכה הכספיים. בזה הם ייחודיים אפילו אל מול האוכלוסיה הערבית, בישראל ובשטחים. מכאן שאפשר לראות נתון זה כקבוע, באמינות גבוהה, גם בעתיד. |