|
אחד הדברים שתמיד הציקו לי בביקורי בארץ, היה שבשדה התעופה בלוד נוסעים ישראלים כמעט ואינם עוברים בדיקות בטחוניות. המעט שנעשה מתבטא ברוב המקרים במספר שאלות שגרתיות מהסוג ''מי ארז'', ''האם מי שהוא נתן לך מתנה'', ''האם המזוודה היתה כל הזמן ברשותך'' וכיוצא באלה. לא ראיתי אף פעם שהבדיקות חרגו מעבר לזה, או שלמי שהוא פתחו את המזוודות.
שאלה שתמיד הטרידה אותי היתה האם מי שהוא חושב על האפשרות שאיזה אודי חמודי יחליט ביום בהיר אחד ''לקחת את העניינים בידיים'' ולתת ביטוי במעשים למחאתו על יחסה המשפיל של מדינת ישראל לערבים שכל חפצם הוא להשתחרר מעול הכיבוש הממאיר. בכל פעם שעברתי את הבדיקות הבטחוניות (הסמליות במקרה שלי) שאלתי את עצמי איך לא חושבים על האפשרות שאיזה אודי חמודי כזה יחליט לבטא במעשים את הזדהותו עם מאבקם הלאומי הצודק של הערבים ויתנדב לצאת בעצמו למסע לגן העדן, מסע אליו יצטרפו בעל כרחם כמה עשרות ישראלים אחרים שיהיו בחברתו בעת הטיסה. אומנם כלא מוסלמי ייתכן שהוא לא יימצא ראוי להנות מחסדיהן של 72 הבתולות, אבל חזקה על חסיד אומות העולם כאודי חמודי (או ספירו לצורך העניין), שלמען המטרה הוא יידע להתגבר על הייצר.
סיפורו של המוכיח בשער העוטה סמרטוט אדום המובא כאן על המסומנים והבדיקות שהם עוברים נתן לי תשובה. נחה דעתי. זה עדיין לא מבטיח שלא ימצא איזה חסיד אומות עולם שלא עלה על הכוונת, או שאודי חמודי יגלה רמת תיחכום באמצעותה הוא יצליח להונות את הבודקים, אבל לפחות יש מי שהוא שלוקח את הנושא ברצינות. ואם המחיר הוא שכמה מופרעים עוברים טרטור מיותר, אין בכך משום אסון. |
טוב שלמי שהוא יש עדיין שכל ישר
