|
גם בארצות הברית בשנותיה הראשונות שררה מידה רבה של אנרכיה, וכל מיני פוליטיקאים ניסו ל''תפוס מנהיגות''. כדי למנוע זאת נחקק שם חוק (הידוע בשם ''חוק לוגן'', זה חוק מ 1799) האוסר במפורש על אזרח אמריקאי שלא הוסמך לכך ע''י הנשיא לנהל משא ומתן עם גוף זר. חוק זה חל על כולם, ללא יוצא מן הכלל, כולל סנטורים, חברי בית הנבחרים או שרים (בארה''ב למען האמת אין ''שרים''. התואר הוא ''מזכיר'' כדי שלא תהיינה אי הבנות לגבי מעמדו של נושא התפקיד).
חוק כזה היה סותם את הגולל על אוסלו עוד לפני שהתחיל, כי כל העסק התנהל (כפי שביילין התרברב יותר מפעם) בלא ידיעתו וודאי שללא אישורו של רבין המנוח. לא רק הציבור בישראל הולך שולל ע''י חבורת אוסלו.
בישראל המצב הוא ש''כל ממזר מלך''. וכך אנחנו עדים ל''יוזמות שלום'' למיניהן בהן כל זב ומצורע נוטל על עצמו לייצג את ישראל בפורומים חשאיים ופומביים.
מה שחסר בישראל זו חקיקה עם שינים שתבטיח סדרי שילטון תקין, וכיבוד ההליכים הדמוקרטיים ע''י נבחרי הציבור. |
יש לזה פיתרון
