  
  
  
|
 |
|
||
  לפניקה הציבורית אחראית המערכת |
|||
|
|||
הבעיה היא שהמערכת הרפואית מתייחסת לנושא בכלים סטטיסטיים. בכלים סטטיסיטיים, אין ספק שהחיסונים הם דבר נפלא. התועלת לאוכלוסיה בכללה גדולה מהנזק שעלול להיגרם לאחוזים קטנים באוכלוסיה בעקבות החיסון. אבל, אם ישנם מקרים שבהם כן נוצר נזק בעיקבות חיסון ואלו מקרים פרטיים, צריך להבין למה. בהחלט יכול להיות למשל, כפי שהוזכר במאמר, שיש פגם גנטי בכבד. פגם שמפריע לכבד לטפל במתכות שנמצאות בחלק מהחיסונים כחומרים משמרים. המתכות שנשארות בגוף פוגעות בהתפתחות העיצבית של מוח הילד וגורמות לבעיות שונות. התנהגות אחראית של המערכת אם כן, צריכה להיות בחינה מדוקדקת של אותם מקרים שחורגים מהסטטיסטיקה. ההורים מתלוננים? אדרבא, הבה וננסה להבין מה מיוחד באותו הילד שהיה עלול לגרום לו להיפגע מהחיסון. מה מיוחד באותו החיסון הספציפי שניתן לו (בדרך כלל התלונות הן לא על כלל החיסונים אלא על MMR/DPT). אולי זה חיסון מתוצרת של חברה מסויימת דווקא? אולי לילדים האלה יש אכן משהו משותף מבחינה גנטית? זו הדרך הנכונה לטפל בנושא. לנסות ולהבין בכלים מדעיים חסרי פניות את המקור למקרים שחורגים מהסטטיסטיקה. בהחלט יכול להיות שפגם גנטי מסויים שמקשר בין חיסון לאוטיזם הוא נדיר יותר משכיחות האוטיזם באוכלוסיה. מחקר סטטיסטי שיחפש קשר בין אוטיזם לחיסונים לא ימצא את הבעיה הזאת, ולכאורה יפריך את הקשר. במקום זה מה קורה בפועל? בכל פעם שעולות טענות כאלה, נעמד הממסד הבריאותי הרשמי על שתי רגליו האחוריות ודוחה אותן מכל וכל. מתוך החשש הנורא שמה תיפגע מדיניות החיסונים (שכאמור, לאוכלוסיה בכללה היא מועילה מאד), לא בוחנים לעומק את המקרים הסינגולריים. לאותם אנשים שנפגעו, לא נותר אלא להפיץ את האזהרה למכריהם, לשכניהם ובערוצים שונים באינטרנט. ואז נוצרת ההיסטריה שאתה מדבר עליה. מה שמערכת הבריאות צריכה לעשות, זה קודם כל להקשיב, ואחר כך לנסות לזהות את הבעיה ולטפל בה. ככה מתנהגים רופאים. את השיטות הסטטיסטיות הגורפות וה'צודקות' תשאירו בבקשה לפוליטיקאים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ללכת עד הסוף עם המקרה הסינגולרי |
|||
|
|||
כאשר מסתכלים על ילד אוטיסט בלי סטטיסטיקה, מה רואים? דבר ראשון רואים שיש לו שתי ידיים, שתי רגליים וראש. האם בזה מקור הבעיה? לא - כי לכל הילדים יש שתי ידיים, שתי רגליים וראש. הנה השתמשתי בסטטיסטיקה. הרצון שלך לבחון את הילדים ולהתעלם מסטטיסטיקה הוא מובן ברמה הרגשית, אבל חסר משמעות רציונלית. אפילו נעזוב את הדוגמה הדמגוגית לעיל, למה להיטפל דווקא לחיסונים? ילד עד גיל שנה נחשף לעשרות סוגי מזון, המכילים אלפי חומרים - חלקם מלאכותיים וחלקם מן הטבע. הוא נחשף לעשרות חומרים המצויים באוויר סביבו. כאשר הוא מתחיל לזחול, הוא נחשף גם כך. ייחודם של החיסונים בכך שהם ניתנים ע''י ''המערכת'', ולכן מתאימים מאוד מבחינה רגשית להטחת האשמות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי