  
  
  
|
 |
|
||
  מתנגדי החיסון כפרזיטים |
|||
|
|||
כחיזוק לדבריך, בישראל קיימות בשנים האחרונות התפרצויות של מחלת השעלת בקרב ילדים לא מחוסנים. ושאלות בהקשר זה - מתי החלו לחסן בישראל נגד שעלת ? האם החיסון בינקות עמיד לכל החיים ? (זאת, כדי להבין ממי נדבקים אותם ילדים, ואת מי הם מסכנים) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שעלת |
|||
|
|||
אינני יודע מתי התחילו לחסן בישראל נגד שעלת. בארה''ב התחילו לחסן בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים. לפני כן היה שיעור התחלואה בשעלת 150 מקרים לכל 100,000 תושבים לשנה בממוצע. במספרים מוחלטים: 115,000-270,000 מקרים לשנה בארה''ב. בשנת 1976 דווחו רק 1,010 מקרים. לאחר מכן החלה עליה (הקשורה לדעתי לסירוב להתחסן, אך קשה לבדוק זאת). בשנים 1992-1994 דווחו 15,286 מקרים (כלומר, כ-5,000 לשנה). שיעור ההדבקה בחיידק בקרב הנחשפים הוא 90-100%. החיסון מעניק הגנה לא מוחלטת, אך טובה למדי: 80-95% הגנה ב-3 השנים הראשונות. לאחר מכן היא יורדת בהדרגה. כ-12 שנים לאחר החיסון האדם חשוף להדבקה כמו מי שלא חוסן. 30-50% מהמתחסנים מפתחים תגובה מקומית לחיסון או חום. לעתים נדירות מופיע חום גבוה בתגובה לחיסון. בשבוע הראשון לאחר החיסון תיתכן תגובה חמורה של פגיעה במוח ומוות. שכיחות הפגיעה המוחית היא 1:140,000. התמותה משעלת היא 1:500, ובקרב תינוקות בני פחות מ-6 חודשים היא 1:170 (כלומר - פי אלף בערך מאשר התגובה הקשה לחיסון). החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מחיסון שהוא גם נגד דיפתריה וטטנוס. החלק המחסן נגד שעלת מכיל חיידקים שלמים מומתים. בשנים האחרונות פותחו חיסונים שבהם קיימים רק מרכיבים מסויימים של החיידק, ונראה ששיעור הסיבוכים בהם יהיה נמוך יותר, אך עדיין לא הצטברו די נתונים על כך. ככל הידוע לנו המחלה קיימת רק בבני אדם. לכן יש אפידמיולוגים הטוענים שכמו באבעבועות שחורות, יתכן שמבצע חיסון כלל עולמי יוכל לבער את המחלה. עם זאת, היות שלהבדיל מאבעבועות שחורות, המחלה במרבית המקרים אינה קטלנית, קשה לי להאמין שניתן יהיה להגיע להיענות מוחלטת של האוכלוסיה. שעלת תוקפת גם מבוגרים. בדרך כלל היא גורמת אצלם לשיעול הנמשך מספר חודשים וחולף. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי