| אליצור, אני מודה שלא ידעתי עד כמה הפמיניזם חדר לעולם הדתי עד שהתחלתי לכתוב על הנושא בעיתון ''בשבע'' ובאתר של ''ערוץ 7'', ולהתעמת עם פה ושם עם פמיניסטיות דתיות.
''אולי זה משום שבציבור הדתי הכוח מתרכז בידי לומדי התורה ולשם הן מנסות לדחוף את עצמן.''
נראה לי שאתה צודק לחלוטין. לא צריך פמיניסטיות דתיות בשביל להילחם ב''כיבוש'': את זה עושות יפה מאוד החילוניות. צריך את הפמיניסטיות הדתיות בשביל להילחם בדת עצמה, בהגדרת ההירארכיה המגדרית במשפחה ובקהילה, בתפקידים הנבדלים שהיא מכתיבה ומשמרת עבור גברים ונשים, בכך שיש בבית הכנסת תיחום ברור בין האולם המרכזי לבין עזרת הנשים, בכך שלגברים יש זהות עצמאית לחלוטין כגברים והגברים הם מובילי השבט (בתאוריה לפחות. בפועל, אני מתרשם שהמנהיגות האמיצות ביותר של הציבור הדתי כיום הן נשים).
אם תחשוב על זה, אין היום במדינה הזאת שום מקום ציבורי שבו מותר לגברים להיפגש בלי נוכחות נשית חוץ מבתי כנסת אורתודוקסיים ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, חדרי שירותים ציבוריים.
באשר לארגונים פוליטיים המצהירים על עצמם שהם פמיניסטיים, אני מכיר רק כאלה שנטייתם היא שמאלנית: ''נשים בשחור'', ''ארבע אמהות'', ארגון הנשים שמציקות לחיילים במחסומים, וכל היתר. ארגון כמו ''נשים בירוק'' מבטא אולי רוח פמיניסטית מסויימת אבל הוא אינו מגדיר עצמו כארגון פמיניסטי. |