  
  
  
|
 |
|
||
  אריה , אתה שוכח דבר אחד |
|||
|
|||
ב 1922 הארץ היתה כמעט ריקה לחלוטין. היישוב היהודי מנה בסביבות רבע מיליון. מאות אלפי יהודים שנעקרו מבתיהם במזרח אירופה ונמלטו מהמפכה הרוסית העדיפו להגר לארה''ב (מי שהצליח להשיג וויזה) או להשאר באירופה. זכורה קריאתו של וויצמן ''עם ישראל אייכה''. בשנים שמייד לאחר מלחמת העולם הראשונה עדיין לא היו הגבלות על הגירת יהודים וגם האווירה באנגליה עדיין היתה די אוהדת למפעל הציוני. אילו היו בארץ מיליון יהודים ב 1922, המדיניות הבריטית שהייתה פרגמטית ביסודה, לא היתה ממהרת כל כך להתקפל לפני דרישות הערבים שהיו רוב וגם מאד מיליטנטים. זו הייתה החמצה היסטורית ממדרגה ראשונה. קשה מאוד לנהל מאבק מדיני כשאין מאחוריך בסיס עממי מוצק. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ישראל נכבדי, על מה אתה מדבר? |
|||
|
|||
היישוב היהודי מנה פחות ממאה אלף - ולא רבע מיליון. קריאתו של חיים וייצמן ''עם ישראל אייכה'' היא שיא הצביעות, בהתחשב בכך שהוא תיאם עם הרברט סמואל את הגבלת העליה - על-מנת שלא יציפו את הארץ - חס וחלילה - ערב-רב של 'תגרנים וחנוונים גלותיים-זעיר-בורגנים' - או כפי שהוא כינה את היהודים שלא היו רווקים צעירים חדורי אמונה יוקדת בציונות הסוציאליסטית. זה עונה על טענתך בדבר הגבלות על הגירת יהודים. אפילו את הסעיפים בחוק האזרחות - שאמורים להקל על יהודים לקבל נתינות של ארץ-ישראל - לא נחקקו מעולם - בניגוד מפורש להוראות כתב המנדט. אמנם נכון - האווירה היתה עדיין אוהדת למדי - ובעלי-ברית בעלי השפעה רבה עדיין התקיימו באנגליה. גם נכון - שהמדיניות הבריטית היתה פרגמטית - ועל כן מה חבל שמדיניותה של ההנהלה הציונית היתה פרגמטית אף יותר מזו של ממשלת בריטניה... מאבק מדיני אפשר וניתן לקיים - וההצלחות המוכחות הן הקמת הגדודים העבריים; קבלת הצהרת בלפור וכתב המנדט, ושיחרורו של ז'בוטינסקי מהכלא בשנת 1920. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי