|
אתה אומר: ''באופן כללי - הסכמים בין מדינות הופכים עם הזמן לחלק מ'המשפט המנהגי', כלומר משפט בינלאומי המחייב את כל מדינות העולם, לרבות אלה שאינן צד להסכם.''
הכיצד הסכם בין שניים או יותר צדדים יכול לחייב גורם שלישי שאינו חתום עליו?
לא מדובר על אזרח מדינה שכל חוקי המדינה חלים עליו מתוקף הסכמתו , ולוא הסכמה פאסיבית, להיות אזרח של אותה מדינה (שותפות חברתית), אלא מדובר במדינה עצמאית שזכות קיומה אינו מותנה בכל החלטה או משפט חיצוני. מכאן, שהסכם, או ''משפט מנהגי'' יכול לחול על מדינה המקבלת על עצמה משפט זה.
אתה נוגע בנושא שהוא מעבר למשפט הבינ''ל הפרוצדורלי אלא כבר נכנס לנישה הפוליטית אסטרטגית, בה מדינות יכולות או מנסות לכפות את דעתן על מדינות אחרות ע''י מהלכים מדיניים, כלכליים, פרופגנדיסטים וכיוצ''ב. לכל המרכיב הזה אין עניין של חבות משפטית, כי אם היבטים של עוצמה אסטרטגית. החזקים כופים על החלשים (ראה מקרה לוב-ארה''ב). |
שאלה להילל הזקן
