|
באשר לפשט, אני מציע להסתכל באופן כלכלי על מעשי יוסף. הוא, בראית הנולד, דאג לקנות בזול בשנות השפע ולמכור, מן הסתם במחיר טוב, בשנות הבצורת, הן למיצרים והן לתושבי חוץ. לזה קוראים בלשוננו ''ספקולנט''...
באשר לדרש על ימינו, אנו כבר שנים רבות מאד מדינה ניתמכת ולא עצמאית. תחילה היינו פרויקט של יהדות העולם, ומזה למעלה מ 25 שנה אנו מוצב חוץ אמריקאי, התלויים כמעט בכל באמריקאים. הרי את הסיסמא ''עצמאות כלכלית'' - שהיתה נפוצה בשנות ה 60, כבר איש איננו מעלה על שפתיו. את העליה מרוסיה, שהביאה הון אנושי אדיר, בזבזנו בהבלי ''השוק החופשי'' ומימנו על ידי ערבויות, וכעת, שוב באו אותן ערבויות והצילו את המדינה מפשיטת רגל. על המחיר המדיני נדע כניראה בזמן הקרוב, שום דבר לא ניתן בחינם, בטח לא 10 מיליאד דולר. ולכן כל משיו ודבריו של שרון מכוונים לבעל הבית האמיתי, היושב בוושינגטון.
ובכלל מה אפשר כבר לדרוש במדינה בה הטווח הקצר הוא כ 6 דקות (עד שהידיעה מופצת בביפר), הטווח הארוך הוא מהדורת מבט הערב, והמחר הוא מעבר לאופק... |
