  
  
  
|
 |
|
||
  אורי: בא נחדד את הסוגיה |
|||
|
|||
כיוון שאני קצת חדשה כאן בפורום, לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך בנושא השרידות. ומכיוון שאתה נשמע כאחד היודע לטעון טיעונים בוגרים(...) אשמח לאם תבהיר לי את ''כוונת המשורר''. ודרך אגב, מומלץ להיכנס לאתר ''בננות'', ולו רק כדי לראות ולילמוד איך נשים עושות זאת (אם כי יש גם תגובות של גברים - חלקם פמיניסטים). ועוד דבר - שמחתי לקבל תגובה שיש בה גם הומור. כבר כמעט נואשתי. אם שני האישים המכובדים הנ''ל היו מגלים קצת חוש הומור בתגובותיהם הייתה נחסכת מכולנו הדרמה. מצד שני, בימים טרופים אלו, גם דרמה עדיפה על טרגדיה. ונסיים בברכת המורות לשנה החדשה: ''שלום כיתה א' '' | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שקד: הנה קצה החוד של החידוד |
|||
|
|||
ענין השרידות לא שייך למאפייני הפורום. זה מושג יסוד בפרדיגמה על אבני היסוד של ההתנהגות שאני מפתח ואת המבוא שלה פרסמתי בספרי ''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות''. להלן, לשם החידוד המשותף העמוד בראשון בהצגת התיאוריה מתוך הספר: הנחה מס' 1. עקרון השרידות האנושית: כל הגופים האנושיים (ולא רק האנושיים), וכל המערכות האנושיות, שואפים לשרוד, דהיינו, להתמיד במצבם, לפחות, ואף לשפרו בסביבה מאיימת. ניתוח מס' 1. השאיפה לשרוד היא מרד מהותי של כל הנמצאים, דוממים וחיים, נגד חוקי הימצאותם, שהם גם חוקי כיליונם. השאיפה של בני-אדם לשרוד היא מרד מודע בחוקי הטבע הכופים על הנמצאים ( יחידים, חבורות וארגונים ) אפשרות של הכחדה בכל רגע ורגע. כל זמן שההכחדה לא יצאה מהכוח אל הפועל, הם נדונים, אחרי שלב ראשוני מוגדר, להיות פחות מסודרים, פחות בריאים, ופחות יעילים, עד ההסתאבות הסופית וההתאיינות מכוח החוקים הפנימיים של היותם, וללא שום התערבות חיצונית. זאת השאיפה הטרגית של אוכלי פרי עץ הדעת לחירות, והיא אינה בת הגשמה. המאמץ לשרוד הוא ניסיון נואש, חסר סיכוי, ללא מודעות לחוסר הסיכוי (ולכן, חזק ולפעמים בעל חזת אופטימית), של האדם בעל התודעה העצמית ותודעת המוות, להתגבר על הקץ הוודאי או לדחותו; השרידות היא עקרון פעולה הנובע מהפחד (הגנטי, התרבותי והעכשווי-קונקרטי) מפני הכיליון, ומושקעות בה מוטיבציות אדירות. המוטיבציות האלה דחפו את האדם המשמיד להשתלט על כדור-הארץ, לפתח את הציוויליזציה הנוכחית (צ''ן), ולהשמיד בהתמדה ובאופן שיטתי את החיים בו, בבחינת תמות נפשי עם פלישתים. מכאן שהאינטלקטואליות האנושית היא אחד האמצעים של חוקי הטבע להשמיד את הנמצאים , אנושיים ובלתי-אנושיים. האדם מרד גם נגד מהותו כיצור משמיד ופיתח את ההומניזם ואת השקפת-העולם על איכות הסביבה, וגם מרד זה הוא טראגי וחסר סיכוי, לפחות בצ''ן. המאבק לשרוד הוא המלחמה היסודית ביותר ביקום, על פני כדור-הארץ, בעולם החי ובקרב בני-האדם. המלחמה, הנגזרת מעקרון השרידות, היא אחת מאבני היסוד של ההתנהגות; התעלמות ממנה או אי-הבנת הווייתה, מערערת את התקפת של כל טיעון על ההתנהגות. התעלמות מעקרון השרידות או אי-הבנתו, אינם מאפשרים להבין את הוויית המלחמה. מכיוון שמאז היות צ''ן ואפילו מאז תחילתו של העידן המדעי, לא הקדישו בני-אדם לנושאים אלה מאמץ אינטלקטואלי ואין הם מבינים אותם, אין הם מבינים את ההתנהגות האנושית, ולעניין זה אין הבדל בין נהג מונית בניו-יורק לבין פרופסור מכובד לסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, אלא רק בכך שלפרופסור יש יומרות ללא כיסוי ובכך הוא מוסיף חטא על פשע. ללא עקרון השרידות וניגזרותיו, משולים מדעי ההתנהגות למדעי הצללים במערה של אפלטון. המדענים אינם יודעים אמנם שאלה מדעי הצללים, אך לוחמים בחירוף-נפש בכל מי שמעלה את האפשרות הזאת, בכל מי שראה את האור בוקע מחוץ למערה, ובכל מי שראה את המציאות האמיתית וחזר למערה. הם לוחמים עד כלות נשמתם בכל פרדיגמה חדשה,כאילו אין היא רק אויבתם שלהם, אלא אויב המין האנושי כולו. אינטרס השרידות חזק מכל אינטרס אחר, מודע ובלתי-מודע, והוא נוכח בכל האינטרסים האחרים כמרכיב יסודי. אינטרס השרידות מגלם בתוכו את נצחיותה של המלחמה ואת חוסר התכלית בשאיפה הרומנטית לשלום, שהרי גם הפציפיסט ייצא למלחמה למען שרידותו, שהיא בעיניו מלחמת אין ברירה, שנכפתה עליו. מכאן שאין שלום, ולא יכול להיות שלום בין שני בני-אדם, אפילו הם אחים, ואין שלום ולא יכול להיות שלום בין ארגונים, ובין עמים ומדיניות, כי כולם שואפים לשרוד, זאת אומרת, הם מסרבים להשלים עם חוקי קיומם ועם האילוצים ההכרחיים שלהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה |
|||
|
|||
קראתי בעניין. קשה לי עדיין להגיב על התיאוריה. מעורר מחשבה. תודה | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי