| אם היא נזקקה להחייאה היא לא תשוחרר עד שהרופא יהיה משוכנע במידה סבירה שזה לא יקרה שוב.
לצורך כך יש להגיע לאבחנה מדוייקת. אם מדובר, למשל, בהתקף לב, היממה הראשונה היא קריטית להישרדות. אם מדובר בתסחיף ריאתי, יש צורך בטיפול נמרץ למספר ימים וכן הלאה.
אם הרושם הוא שמדובר בנפילה רגעית של לחץ הדם (בשל התרגשות, חרדה, לחץ בשלפוחית השתן וכדומה), אין שום צורך בהחייאה.
לכן - אם הרופא חשב שהיא באמת עברה החייאה, אין שום סיכוי שהוא היה משחרר אותה מבית החולים. מובן שלא ניתן לאשפז אדם בניגוד לרצונו. מכאן שלדעת הרופא היא לא עברה החייאה או שהיא סירבה להתאשפז. מקובל להחתים אדם על הצהרת סירוב אישפוז, אך אין דרך להחזיק אותו באישפוז בניגוד לרצונו אפילו אם הוא מסרב לחתום (במקרה זה יש נוהל אחר, שאינו ממש חשוב לענייננו).
הסיכוי שהעיתון צודק ורופא חדר המיון טעה הוא נמוך. |