  
  
  
|
 |
|
||
  דויד, מספר הערות לדבריך |
|||
|
|||
אתה צודק בקביעתך הכללית שבמשק הפרטי הניהול הוא בדרך כלל יותר יעיל מאשר במשק הציבורי. אבל זה לא בהכרח נכון תמיד וכמו בכל דבר בחיים ישנם יוצאים מן הכלל. המוסד לביטוח לאומי, למשל, הוא דוגמא של מוסד ציבורי שמנוהל בצורה יעילה ביותר. יש לזה שתי סיבות. האחת היא שהמבנה האקטוארי שלו הוא לא דפוק כמו בקרנות הפנסיה (למעשה אפשר לאמר שהוא גוף ''אנטי אקטוארי'' - ההטבות שהוא מחלק אינן צמודות לאיזו משכורת פיקטיבית או לגובה התשלומים של המבוטח. ההטבות הן בשיעור קבוע לפי נוסחה שבנויה על ההכנסה הממוצעת במשק). גם מוסר התשלומים לביטוח הלאומי הוא הרבה יותר גבוה מאשר בתחומים אחרים - תשלומי הביטוח הלאומי למשרתים במילואים מהווים מוטיבציה מספקת לעצמאים לא לפגר בתשלומים. התוצאה היא שיש שם רזרבה מעל ומעבר ולא נשקפת כל סכנה ליציבות הפיננסית. הסיבה השניה היא שהניהול הוא באמת תקין - זה נדיר במוסד ציבורי, אבל זה קורה לפעמים. כהערת אגב, היציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי היתה תמיד לצנינים בעיני אגפים אחרים של משרד האוצר ש''מתים'' לשים את ידם על המאגר הכספי הזה. לכן חדשות לבקרים מועלים רעיונות על ''איחוד הגביה'' ושטויות אחרות ממין זה. בארה''ב המצב דומה, אבל כאן האוצר כן הצליח במשימה ומשתמשים ברזרוות של הביטוח הלאומי לכיסוי הגרעון בתקציב השוטף. לכן הביטוח הלאומי כאן נמצא בסכנה אמיתית של התמוטטות כספית תוך כ 30 שנה. באשר לקרנות הפנסיה הבעיה האמיתית היא המיבנה האקטוארי ולא מי ינהל אותן. גם הניהול הפרטי היעיל ביותר לא יוכל לכסות גרעונות אקטואריים, כי פשוט לא יהיה כסף. ברגע שינסו להתמודד עם הצד האקטוארי הבלון יתפוצץ ללא קשר לניהול, כי זה עולה ביוקר. אין ארוחות חינם (There's no free lunch) ולכל הטבה שמבטיחים יש מחיר ומי שהוא צריך לשלם את זה (קל מאוד לבדוק את זה - כל חברת ביטוח מסחרית מציעה תכניות כאלה). יש דווקא היגיון בדרישה לחייב כל אזרח להצטרף לתוכנית פנסיה כי אחד הדברים הכי קשים בחיים זה לקיים תוכנית חיסכון מרצון. אדם הרוכש דירה או מכונית או מוצר אחר שעולה עשרות או מאות אלםי שקלים, יכול לעמוד בתשלומים חודשיים גבוהים לאורך זמן, כי השוט של העיקול או אמצעי אכיפה אחרים הוא מוטיבציה מספקת. אבל תנסה להפריש מדי חודש סכום קבוע שעשוי להגיע לאלפי שקלים בלי הלחץ של החזר חוב ותראה כמה זמן זה יחזיק מעמד. זה נכון גם לגבי אנשים שחיים ברמת הכנסות גבוהה. אדם צעיר בשנות העשרים ובמצב בריאותי תקין בכלל לא חושב על זה שהוא אי פעם יזדקק לפנסיה ואם לא יחייבו אותו הוא ידחה את זה ל''מועד יותר מתאים''. תמיד יהיו דברים ''יותר חשובים'' עליהם יהיה צריך להוציא את הכסף. כשהוא יגיע לגיל הפרישה, או כשהוא יתקרב לגיל הזה, הוא יפול למעמסה על הציבור - מהדורה חדשה של ויקי כנפו. זה לא אומר שצריך לחייב אדם להצטרף למסגרת מסויימת (זה מה שהיה בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות). יש לאפשר תחרות ובחירה חופשית, אבל אי אפשר להשאיר את ההחלטה אם זה בכלל נחוץ בידי האינדיבידואל. זה לא שונה באופן עקרוני מביטוח חובה ברכב. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| רעיונות מסוכנים ביותר |
|||
|
|||
א. לא הייתי מגדיר את תפקודו של הביטוח הלאומי כיעיל. לפחות לא מהצד שלי, כלקוח. מבחינתי, לזרוק את הכסף לפח או לשלם לביטוח לאומי זה היינו הך. את כספי לא אקבל בחזרה. הניהול הפיננסי הוא כמובן מופתי משום שהעקרון הבסיסי עליו מבוסס ביטוח לאומי הוא שאת הכסף הם יגבו ממך גם אם תברח לירח אבל את הכסף שמגיע לך מהם הם ידאגו להשאיר בקופתם מאחורי שכבות של בירוקראטים שכל מטרתם היא להוכיח שאתה רמאי. התוצאה היא כמובן שרק הבטלנים המקצועיים מצליחים לחלוב את המוסד הזה. הנזקקים מקבלים קדחת בצלחת ולאילו שעובדים וממלאים את הקופות אין זמן לבזבז בחדרי העינויים המשוכללים של המוסד. ב. קשה לי לראות כיצד ניתן להגיע למסקנה שיש לחייב את האזרחים לעשות פנסיה אלא אם כן מניחים שהאזרחים מטומטמים ושאתה (או כל קומיסר אחר) ''יודע יותר טוב''. ג. המשפט האחרון שלך אומר הכל ''אי אפשר להשאיר את ההחלטה בידי האינדיווידואל''. מעניין איזה עוד החלטות אי אפשר להשאיר בידי האינדיווידואל? אולי גם לעשות ילדים לא יתנו לנו לעשות בלי רשיון? אני מציע שגם בתחום התזונה לא נשאיר את ההחלטות למטומטמים. הפקידים במשרד הבריאות יודעים הרבה יותר טוב. ד. אתה כנראה התבלבלת, ביטוח החובה מבטיח שאת הנזקים שאתה עושה לאחרים תוכל לכסות, הוא איננו מבטיח לכסות הנזקים שנגרמים לך כתוצאה ממעשיך שלך. אין שום קשר בין הדברים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איל, אתה טועה |
|||
|
|||
ראשית לגבי תיפקוד הביטוח הלאומי, מה שאתה אומר פשוט איננו נכון. גם מניסיוני האישי, גם מניסיונם של הורי ז''ל, וגם מניסיונם של רבים ממכרי, למרות שזה לא מושלם, הלוואי שגופים אחרים במדינה היו מתפקדים כמו הביטוח הלאומי. ושלא תטעה - גם אני וגם רעייתי ''דפוקים'' בכך שלמרות ששילמנו ועמדנו בכל הדרישות, אנחנו לא נהנים מקיצבאות הזיקנה המגיעות לנו. זו גזילה לאור היום, אבל זה לא קשור לביטוח הלאומי, זה קשור לחוקי מדינת ישראל שהחליטה שצריך ''לדפוק'' ישראלים המתגוררים בארה''ב. זה חל רק על ישראלים המתגוררים בארה''ב (אינני יודע על ארצות אחרות ביבשת אמריקה) זה לא חל על ישראלים המתגוררים באירופה למשל - הם נהנים מכל הזכויות. להמחיש לך עד כמה הביטוח הלאומי הוא בסדר, קבלתי מהם הסבר מפורט איך לעקוף את החוק ולהנות מהקיצבאות גם בארה''ב. לא עשיתי זאת כי אינני מוכן באופן עקרוני לחתום על הצהרה שקרית. אנחנו ממתינים שהחוק יתוקן - יש ישראלים רבים הנמצאים באותו מצב. אבל אני חוזר, זה לא הביטוח הלאומי. באשר לביטוח חובה זה בדיוק מה שהיה בכוונתי לאמר: המטרה היא לכסות נזקים שאתה גורם למי שהוא אחר ואין ביכולתך לעמוד בהם - אם מי שהוא הפך להיות נכה כתוצאה מתאונה שאתה גרמת לה, ואין לך ביטוח מי שישלם את הנזק זה הציבור. אתה אולי תלך לבית סוהר אבל מזה הנכה לא יוכל לקנות לחם. כך גם בביטוח פנסיוני, אם לא אתה לא דואג לעצמך להסדר פנסיוני ואתה הופך כתוצאה מכך לנתמך סעד החי על חשבון הציבור, מי אתה חושב ישלם את ההוצאה הזאת? אתה באמת חושב שאם תיזכר בגיל 55 או 60 שצריך ''לסדר פנסיה'' תוכל לעמוד בהוצאה הזאת במשך שנות העבודה שנותרו לך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, אתה טועה |
|||
|
|||
לתמונה הוורודה שאתה מצייר אין קשר עם המציאות שאני מכיר. אולי נתקלת בכמה פקידים שהיו ''בסדר'' אבל המוסד והחוקים עליהם הוא מתבסס (ההפרדה היא מלאכותית לטעמי) הופכים אותו רק לעוד מנגנון עושק. יש לי היכרות אישית עם המוסד בתור נכה קל וראיתי איך נראות ה''זכויות'' שלי שם. על פי הדוגמה שאתה מביא, גם אתה יודע את זה (ואם אתה זקוק להוכחה שמדובר במס הרי היא מצויה ברעיון שזכויותיך נעלמות אם אינך חי בארץ) ביטוח לאומי היה אמור להיות מעין ''פנסיה ממלכתית'', קשה מאוד להגיד שזו הייתה הצלחה כבירה (אלא אם מתייחסים אליו בתור מה שהוא, וזה מס) אם משהו נכשל, כדאי אולי לנסות גישה אחרת, אבל לא... ניתן לביטוח הלאומי עוד סמכויות כדי שיוכל להכשל גם בהם ועוד עשרים שנה (אם נשרוד עד אז) נראה עוד חוק, אולי ''חוק פנסיה ממש באמת ממש ממלכתי'' וחוזר חלילה. הפנסיה הממלכתית היא פשוט עוד מס ועוד הוכחה שהיושבים בשלטון משתינים עלי ועל זכותי להחזיק בכספי ולעשות בו כרצוני. הנקודות שדילגת עליהם הן הנקודות החשובות. אני אמנם צעיר ממך אבל חוננתי בכל אונות המוח הנחוצות כדי לדעת שיום אחד לא אוכל יותר לעבוד ולשם כך עלי לדאוג לעצמי מראש. בשביל זה יש חברות ביטוח. מוסדות כמו ביטוח לאומי או הפנסיה הממלכתית הם מתכון לאסון משום שמצד אחד לא יוכלו לספק את הסחורה בהגיע יומי (אולי בשבילך זה יסתדר) אבל את הכסף הם יקחו גם יקחו, תוך כדי צימצום היכולת שלי לשלם לתוכנית שכן תעבוד ונטיעת תחושת ביטחון מזוייפת ברבים אחרים שחושבים ש''יהיה בסדר'' כי ''מגיע להם''. האסון כבר כאן בכל הנוגע לביטוח לאומי. הרחבת סמכויותיו היא מעשה חלמאות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רעיונות מסוכנים ביותר |
|||
|
|||
א- לחוקק חוק לנכים(שאינם יכולים לעבוד להפריש לפנסיה) 1- כל נכה ישאר נכה גם מעל גיל 60+ נכות אינה דבר משתנה אלה רק עובדה בריאותית מחריפה ככל שהגיל עולה. 2- כל נכה שלא עבד מעל 10 שנים-בגלל כל דרגת נכות (במשך כל השנים לא הפריש לפנסיה) לקבל נכות+ פנסיה. שאם לא כן המדינה בסוף תאלץ לשלם גם תרופות, גם אישפוזים בבתי חולים ומוסדות ציבור, עדיף הסדר נכה+פנסיון ואשפוז מבוקר, כדי שלא כל הנטל יפול על מדינה בגין נכים וחסרי פנסיה, שיררדרו לכך שהמדינה שתצטרך לסייע להם בדרכים יקרות יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הביטוח הלאומי |
|||
|
|||
אני חייב להחמיא לך על הידע הרב, שנראה לי אמין ביותר, בנושא הביטוח הלאומי. ''ההטבות שהוא מחלק אינן צמודות לאיזו משכורת פיקטיבית או לגובה התשלומים של המבוטח. ההטבות הן בשיעור קבוע לפי נוסחה שבנויה על ההכנסה הממוצעת במשק).'' אלו דבריך ומכאן ברור שהמקור הכספי הוא גביה אבל גם התקציב. ישנם שני מקורות לכספים שמחולקים על ידי הביטוח הלאומי: גביה ותקציב (בחלוקה של בערך חצי חצי). אם היום אין ניצול הכספים על ידי האוצר מה יבטיח זאת בהמשך, כאשר תקציבי הביטוח הלאומי יותר מאשר יוכפלו בעקבות הרעיון החדש (יגיעו לכדי שליש מהתקציב....). המסר העיקרי שלי היה לגבי הניגוד, וזה ניגוד, בין מה שאומר שר האוצר מעל כל במה ''הפרטה ופירוק מונופולים וועדי עובדים'' לבין מה שנעשה בפועל. אני שתומך בגישה הזאת מקבל תחושה שזאת לא הכוונה האמיתית של שר האוצר. במאמר קודם, ''הרפורמה בקרנות הפנסיה'' (דיון 1649) כבר הוזכר היעד הקודם של הנהגת האג''ח המיועדות. זה מפליא אולי אבל ההלאמות האחרונות והחוק החדש מזכיר את אותו היעד. אחד הנימוקים העיקריים לרפורמה הקודמת היה שהממשלה לא תוכל להיות משועבדת לתשלום ההתחייבויות ''המוגזמות'' של קרנות שלא מנוהלות על בסיס אקטוארי. כעת אנחנו הולכים למצב שהממשלה גם תשלם על טעויות וגם תנהל את קרנות הפנסיה. הכי חשוב הממשלה עשויה בקלות תעבור לניצול הכספים לצרכיה השוטפים (הגיוני לחשוב שזה בעצם היעד). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי